מוליך למחצה מאולח – הבדלי גרסאות

'''מוליך למחצה מסוג N''' הוא סוג של [[מוליך למחצה אקסטרינזי]] כאשר [[אטום|האטומים]] [[אילוח (מוליכים למחצה)|המזהמים]] מסוגלים לספק לחומר עוד [[אלקטרונים]] להולכה. דבר זה יוצר עדוףעודף של [[נושא מטען|נושאי מטען]] שלילי בחומר.

[[מוליך למחצה]] מוגדר על ידי ההתנהגות הייחודית של ההולכה שלו. [[מתכת|מתכות]] [[מוליך|מוליכות]] טוב בגלל [[רמת פרמי]] שלהם, יש צפיפות גדולה יחסית של מצבים אנרגטיים פנויים אשר כל אלקטרון יכול לאייש. אלקטרונים יכולים לנוע בחופשיות בין רמות האנרגיה ללא איבוד אנרגיה גדול. מוליכות של מתכת קטנה כאשר עולה הטמפרטורהה[[טמפרטורה]] מאחר ובשל התנודות התרמיות ב[[מבנה גבישי|גביש]] מפריעות לתנועה החופשית של האלקטרונים. [[מבודד]]ים לעומת זאת, מוליכים בצורה גרועה ביותר בגלל ההפרש הגדול בין האנרגיות בין הרמות האנרגטיות המאוכלסות על ידי אלקטרונים לבין הרמות הפנויות המאפשרות תנועת אלקטרונים.

במוליכים למחצה לעומת זאת, יש רמה אמצעית של אלקטכוניםאלקטרונים מוליכים בהשוואה למתכות או מבודדים. הפרש האנרגיה שלהם קטן מספיק בכדי שעליה קטנה בטמפרטורה מקדמת מספיק אלקטרונים (דבר אשר מתבטא בזרם מדיד) מרמות האנרגיה הנמוכות ([[פס ערכיות]]) לעבר פס ההולכה. קידום זה יוצר [[חור (חשמל)|חורים]], או רמות בלתי מאוכלסות בפס הערכיות. [[מוליך למחצה אינטרינזי]] עשוי מאלמנט אחד טהור, בדרך כלל [[סיליקון]]. בטמפרטורת החדר המוליכות של המוליך למחצה היא יחסית נמוכה. המוליכות גדלה מאוד בתהליך שנקרא [[זיהום מוליך למחצה|זיהום]], אשר בו אלמנטים אחרים מוכנסים לגביש הטהור בכמויות קטינותקטנות מאד על מנת ליצור [[מוליך למחצה אקסטרינזי]]. כאשר המזהם יוצר כמות נוספת של אלקטרונים בחומר הטהור, החומר ייקרא מוליך למחצה מסוג N. התהליך של הזיהום מתואר כקידום רמות האנרגיה בתוך האיזור האסור של הפרש האנרגיות. רמות אלו מאוכלסות על ידי אלקטרונים והן קרובות יותר לפס ההולכה כך שאפילו זרם תרמי קטן ביותר יכול לשחרר אותם לתוך פס ההולכה.