תקנות שעת חירום – הבדלי גרסאות

במהלך השנים הפך השימוש בתקנות לשעת חירום לנדיר יותר ויותר. בעוד שהשימוש בהן היה נפוץ בראשית ימי המדינה, הוא היה לנדיר ביותר החל מסוף שנות השמונים. השימוש הנרחב האחרון בתקנות אלו היה דווקא לצורך כלכלי, [[תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985|תוכנית הייצוב הכלכלית]] בין [[1985]] ל-[[1987]]. שימוש נוסף בתקנות המקיים עד היום הוא הוצאת צווי ריתוק לעובדים [[שביתה|שובתים]] בשירות הציבורי. כך, למשל, הותקנו בשנת [[2010]] תקנות שעת חירום שנועדו למנוע שביתה ב{{ה|וועדה לאנרגיה אטומית}} ובמתקניה<ref>[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/38597346-B9EB-4C85-8E46-7D9019992562/18978/6871.pdf תקנות שעת חירום (שירותי עבודה חיוניים בוועדה לאנרגיה אטומית), התש"ע-2010] {{PDF}}{{כ}}</ref>.

קיים שוני מהותי בין תקנות רגילות ובין תקנות לשעת חירום: תקנות רגילות מותקנות מכוחו של חוק מסוים, הקובע במדויק את מטרתן של התקנות ואת גבולות סמכותו של השר המוסמך להתקינן. בפרט, אין בכוחן של תקנות לסתור חוק, ותקנות הסותרות חוק - בטלות. ביחס לתקנות שעת חירום, לעומת זאת, נקבע בסעיף 39 חוקלחוק יסוד: הממשלה כי "תקנות שעת חירום כוחן יפה לשנות כל חוק, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים, וכן להטיל או להגדיל מסים[[מס]]ים או תשלומי חובה אחרים, והכל זולת אם אין הוראה אחרת בחוק". תכונההוראה זו מקנה לתקנות שעת חירום אופי בלתי דמוקרטי ביותר: הן מקנות לממשלה יכולת להשעות כל חוק שחוקקה הכנסת. הגנההסעיף מוגבלתמסייג מפניוקובע עוצמתןכי אין בכוחן של תקנות שעת חירום מופיעהלמנוע ב[[חוקזכות יסודהגישה לערכאות|חוקיפניה יסודלערכאות]], לקבוע [[ענישה]] [[חקיקה למפרע|למפרע]] או להתיר פגיעה ב[[כבוד האדם]]. אחדיםבנוסף, ובפרטמספר חוקי יסוד, בהם [[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]]., [[חוק יסוד: חופש העיסוק]] ו[[חוק יסוד: הכנסת]], קובעים במפורש כי אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנותם, להפקיע זמנית את תוקפם או לקבוע בהם תנאים.