נפוליאונצ'יק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 1:
|[[תמונה:Napofrontview.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תותח ה"נפוליאונצ'יק"]]
[[תמונה:Napoleonchik.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תותח נפוליאונצ'יק מופעל ליד [[באר שבע]] ב[[מלחמת העצמאות]]]]
[[קובץ:B 179.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נפוליאונצ'יק במוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה]]
'''נפוליאונצ'יק''' או בשמו הרשמי "'''תותח הרים [[קליבר]] 65 מ"מ דגם 1906'''" הוא [[תותח הרים]] [[צרפת|צרפתי]] שנכנס לשירות בתחילת המאה ה-20. תפקידו העיקרי היה סיוע באש לכוחות ה[[חי"ר]]. התותח תוכנן וניבנה כך שניתן יהיה במהירות ובקלות לפרק והוביל אותו על גבי [[פרד| פרדות]]. כמו כן ניתן היה לגרור אותו עם בהמות באמצעות מתקן מיוחד שהיה מחובר לגלגל מתכת קדמי קטן. היה בשימוש נפוץ בצרפת וב[[פולין]] בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] ובמספר ארצות נוספות, בהן ישראל במלחמתב[[מלחמת העצמאות]].
 
==התותח בצה"ל==
שורה 11:
התותחים הראשונים הוברחו לארץ יום לפני סיום המנדט והוחבאו מתחת לשקי בצל וקופסאות מיץ עגבניות על ה[[אונייה]] "בוריאה". הם הגיעו ללא כוונות ובמצב רעוע למדי. אנשי ההגנה כינו את התותחים "נפוליאונצ'יקים", משום שיחסית לתותחים מתקופת מלחמת העולם השנייה הם נראו ישנים מאד מתקופת [[נפוליאון]], היו מתוצרת צרפתית, קטנים ונמוכים כפי שהיה נפוליאון.
 
עם הגעת התותחים החל במטה הכללי ויכוח לאן לשלוח אותם היות שהיה צורך בכלים כאלה בכל החזיתות. [[בן-גוריון]] רצה לשלחם ראשית לחזית הירושלמית ואילו [[יגאל ידין]] הרמטכ"ל רצה לשלחם לצפון. בסופו של דבר הוכרע בפשרה לשלוח אותם מיד לצפון ומיד אחר כך לחזית המרכז.
 
למרות החוסר בכוונות והמצב הגרוע שנמצאו בו, הוחשו מספר תותחים ל[[צפון]], שם הופעלו לראשונה על ידי [[חיל התותחנים הישראלי|חיל התותחנים של צה"ל]], הפתיעו את הסורים, גרמו לבהלה והיו מהגורמים לנסיגה הסורית בקרבב[[קרב על הדגניות]], לכיבוש [[צמח]] ולהדיפת הצבא [[סוריה|הסורי]] מתחומי ישראל. במשלוחים נוספים לאורך המלחמה הגיעו עוד כמה עשרות "נפוליאונצ'יקים", וכן כוונות עבור התותחים. בסך הכל הפעיל צה"ל כ-35 תותחים מסוג זה במלחמת העצמאות. התותחים היו בעייתיים, הן מבחינת דיוק והן מבחינת מצבם הטכני הכללי, אך הם היוו את רוב ה[[נשק]] ה[[ארטילריה|ארטילרי]] של [[צה"ל]] ב[[מלחמת העצמאות|מלחמה]]. לכן הם שותפו בקרבות רבים, ובחלקם אף הופעלו מגב [[משאית|משאיות]] כתותחים מתנייעים. ההשפעה של התותחים האלה הייתההיתה משמעותית.
מספר תותחים הותקנו על סיפומיסיפוני האוניות הראשונות של חיל הים{{הערה|אחד התותחים האלה מוצב לתצוגה במוזיאון חיל הים בחיפה}}.
 
למרות המיגבלות בנושא הכיוון הם השפיעו על קרבות רבים אשר שניים מהבולטים הם [[קרב דגניה]] ו[[בארות יצחק|קרב בארות יצחק]] שנערך ב- 15.7.48. באותו יום פרץ הצבא המצרי את גדר הקיבוץ בסמוך לשעה 11:00 וכבש שלושה בתים. קצין המבצעים של חטיבת הנגב [[חיים ברלב]] הורה ל[[שמחה שילוני]] מפקד פלוגת סיור "חיות הנגב" לצאת לעזרת הקיבוץ. הכוח מנה מספר זחלמים, ג'יפים ופלגת תותחי 65 מ"מ (2 תותחים) בפיקודו של קצין התותחנים [[יואל יאורי]]. האבק הרב שהעלו כלי הרכב גילה אותם לטייסים המצריים שתקפו ללא הרף ולא אפשרו לכוח להתקרב לקיבוץ המותקף. שמחה שילוני התקדם רגלית עם יואל לעמדת תצפית כ- 2 ק"מ מזרחית לקיבוץ. את התותחים הציבו קילומטר אחד מזרחית להם. לקראת השעה 16:00 התחיל יאורי לטווח את התותחים על ריכוזי המצרים בפרדס שמצפון לקיבוץ. למרות שיאורי נפצע תוך כדי הטיווח, הוא המשיך בהפגזה שפגעה קשות בריכוז של המפקדה המצרית. כעבור זמן לא רב החלה הנסיגה המצרית, תחילה מאזור הפרדס בו הייתה כנראה המפקדה ובהמשך גם הכוחות שחדרו לקיבוץ. כך הוכרע הקרב בעזרת 2 תותחים מיושנים.
שורה 38:
* [[דגניה ב']]
 
==הערות שוליים==
<references />
[[קטגוריה:תותחים צרפתיים]]
[[קטגוריה:אמצעי לחימה במלחמת העצמאות]]