הבדלים בין גרסאות בדף "סולימאן אבן עבד אל-מלכ"

מ
עיצוב
מ (עיצוב)
בשנת [[715]] הלך אל וליד לעולמו והח'ליפות הוצעה לסלימאן, אחיו. הוא שהה ברמלה כאשר קיבל את הח'ליפות. ייתכן שהתכוון לעשותה לבירת הח'ליפות כי העיר נבנתה בגודל ופאר מרשימים. מכל מקום, כאשר נעשה ח'ליף, הוא מיעט לשכון בה, שכן את עיקר מאמציו כשליט הקדיש למסעות מלחמה נגד [[האימפריה הביזנטית]]. לשם כך התיישב סמוך לגבולה, במרג' דאבק שבצפון [[סוריה]], משם שלח משלחות צבאיות לצור על [[קונסטנטינופול]]. כן כבשו כוחותיו את טברסתאן וג'ורג'אן שהיו אז חלק מן העולם הפרסי (כיום ב[[טורקמניסטן]]).
 
ממעשיו המתוארים במקורות הקדומים, מצטיירת דמות של שליט מוסלמי אדוק שפעל בהגינות והשליט צדק בממלכתו. אף על פי כן זכה לדימוי שלילי ביותר אצל כותבים מאוחרים יותר, שתיארוהו כבליין קל דעת, השקוע בזימה ובזלילה. ב[[המאה ה-13|מאה ה-13]] נאמר עליו:
{{ציטוט|תוכן="בימי אל וליד היו הבריות מדברים על בניינים מפוארים; בימי סלימאן היו האוכל והמין נושאי השיחה, ואילו בימי עמר בן עבד אל עזיז סחו האנשים בקוראן ובדת."‏‏<ref>‏אבן אל את'יר, אל כאמל פי אל תאריח', כרך 5 עמ' 10‏</ref>}}
משפט זה ושכמותו הושפעו, קרוב לודאי, מן היחס השלילי של כותבים אלה למרבית בני המשפחה האומיית. אין הוא עולה בקנה אחד עם הידיעות שסולימאן, כמושל ג'נד פלסטין, נהג לבלות זמן רב ב[[הר הבית]] ב[[ירושלים]] ואת העובדה שאת שנות מלכותו הקצרות הקדיש למלחמות קודש בביזנטים, ופעמיים הוליך את שיירת החג' למכה. סלימאן מת באופן פתאומי בשנת [[717]], בעת שהנהיג מסע נוסף נגד הביזנטים.
1,781

עריכות