יהודה יערי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
האנציקלופדיסט (שיחה | תרומות) |
||
שורה 4:
יהודה ואלד נולד בשנת 1900 ב[[טרנוב]]<ref name = "שלומיאל">'''שלומיאל מצא צל''' - [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור|ספריית "תרמיל"]] (1985)</ref> שב[[גליציה]], אז חלק מ[[האימפריה האוסטרו-הונגרית]]. משפחתו הייתה יהודית מסורתית, והוא אחיו הצעיר של [[אברהם יערי]]. בנעוריו הצטרף לתנועת "השומר", שהפכה ב-[[1916]] ל"[[השומר הצעיר]]". לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] ביקש לעלות עם חבריו לתנועה ל[[ארץ ישראל]], ולשם כך היה עליהן לחצות גבולות בדרכים לא חוקיות, מחשש שיהיה עליהם להתגייס ל[[צבא]] אם יפנו לקבל אישורים רשמיים. את דרכם עשו ברגל דרך [[הרי הקרפטים]] עד ל[[ברטיסלבה]] שב[[צ'כוסלובקיה]], שם הצהירו במרמה כי הם פליטי ארץ ישראל שהוגלו על ידי השלטון ה[[האימפריה העות'מאנית|טורקי]], ובקשו לחזור ארצה, ובזכות זה קיבלו את האישורים הדרושים מה[[שגרירות]] ה[[הממלכה המאוחדת|בריטית]] ב[[פראג]]. לשם העמדת הפנים שהוא יליד הארץ, שינה את שם משפחתו ליערי. על סיפון ה[[אוניה]] לארץ ישראל פגש את [[אהרון דוד גורדון|א.ד. גורדון]], ששב ארצה מכינוס [[הפועל הצעיר]] ו[[צעירי ציון]] בפראג, ולימים סיפר שפגישה זו השפיעה עליו עמוקות<ref name="חתחתים">יהודה יערי, '''בדרך חתחתים''', בתוך: "ספר העלייה השלישית", בעריכת יהודה ארז, הוצאת [[עם עובד]] [[1964]], כרך ב', עמ' 882-892</ref>.
עם עלייתו לארץ ב-[[1920]], עבד בייבוש ביצות העמק<ref name="שלומיאל" />, בהכשרת הקרקע ב[[קריית ענבים]] וב[[רוחמה]], ולאחר מכן הצטרף ל[[גדוד שומריה]] בסלילת כביש [[חיפה]]-ג'דה (לימים [[
לאחר עזיבתו את הקיבוץ החל לכתוב סיפורים, שפורסמו ב[[כתב עת|כתבי עת]] שונים מראשית [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות השלושים]]. [[רומן]] ראשון שלו, "כאור יהל", התפרסם כ[[סיפור בהמשכים]] ב[[עיתון]] [[דבר (עיתון)|דבר]] החל משנת [[1934]], ויצא לאור בספר בשנת [[1937]].
|