שעתוק (סוציולוגיה) – הבדלי גרסאות

;[[הביטוס]] : מונח שטבע ה[[סוציולוג]] [[פייר בורדייה]]. זוהי מערכת מתוחכמת יותר לשעתוק, הפועלת באופן סמוי.

:כל אדם צובר במהלך חייו אוסף של מנהגים והרגלים - ובהם האופן בו הוא משתמש בשפה, המראה החיצוני שלו ועוד. המערכות המנחילות לאדם הביטוס מסוים הן מערכות ה[[סוציאליזציה]] - המשפחה, בית הספר ועוד. כתוצאה מכך, האדם רוכש את ההביטוס של הוריו.

:דוגמה אחת להשפעת ההביטוס ניתן לראות בסרט הקולנוע "נערה עובדת", שבו הגיבורה מאמצת לעצמה מבטא דומה לזה של המנהלת שלה, כחלק מנסיונה להתקדם בסולם הדרגות המקצועי.

;יצירה : ניתן למעשה לראות ביצירות מתחומים שונים ומגוונים שעתוק. דוגמאות בולטות לכך הן יצירות ספרותיות, שניתן להגדירן כמבוססות על איזו שהיא מורשת תרבותית הכוללת רכיבים כמו שפה, דימויים משותפים, מנהגים משותפים וידע מצוי, וכן יצירות מוזיקליות שלרוב אינן חפות מהשפעה של יצירות מוזיקליות שקדמו להן. עובדה זו מעמידה בסימן שאלה את ההצדקה המוסרית לקיומן של [[זכויות יוצרים]] על [[קניין רוחני]], שכן כשם שהחברה העניקה לכל יוצר את הבסיס התרבותי ליצירתו באופן חפשי, ייתכן שהיא זכאית לעשות שימוש ביצירותיו באופן חפשי.