שמחה זיסל זיו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏מכתביו: הוא אינו המחבר
אין תקציר עריכה
שורה 48:
לאחר שנסגר התלמוד תורה בגרובין ייסד רבי שמחה זיסל חבורה של המובחרים בתלמידיו שנקראה בשם "דבק טוב". חבורה זו קבלה על עצמה שתי קבלות עיקריות: האחת, להקפיד מאוד על דבוק חברים בתוך הקבוצה, והשנייה, לעסוק בקביעות בלימוד תורה ובלימוד ועבודה מוסרית. לצורך הקבלה הראשונה קבלו החברים להשתדל לאהוב אחד את השני באהבה שתהיה קרובה לאהבה טבעית וכן קבלו על עצמם להפגש אחת לשנה, בימים הנוראים, בקלם. לצורך העניין השני קבלו על עצמם חק ולא יעבור ללימוד תורה וללימוד מוסר. כמו כן, קבלו על עצמם קבלות נוספות.
 
רבי שמחה זיסל החשיב מאוד את החבורה הזו, וכתב עליה שבחיתשבחים רבים מספור. רבי שמחה זיסל היה כותב לחבורה הזו מכתבים רבים, ומרוב אהבתו אליה כתב אליה מכתבים אפילו שבריאותו הפריעה לו בזה מאוד. ספרו העקרי של רבי שמחה זיסל, "חכמה ומוסר", הוא העתקה של כל אותם המכתבים שנשלחו לאותה החבורהחבורה. תחילתו של הספר נערכה על ידי [[ירוחם ליבוביץ|רבי ירוחם ליבוביץ']], אך הוא נפטר במהלך עריכתו וסימוובניו סיימו את הוצאתו בניו.
 
חברי "הדבק טוב" היו מגדולי רבני המוסר של אירופה. בראשם עמדו בנו רבי נחום זאב, וחתנו הרב צבי ברוידא. בנוסף השתתף בחבורה זו הרב ראובן דוב דסלר, אביו של [[אליהו דסלר|הרב דסלר]] ועוד רבנים חשובים.
 
=== מכתביו ===