אחוזת לנגה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 19:
בשנת [[1919]] חזרו השניים ארצה וגילו כי כל הרכוש שהיה במקום נעלם. הם שיקמו את הגן והרחיבו את בית האחוזה. המקום התחבב על מנהיגי היישוב ורבים מהם חזרו ופקדו אותו, ובהם [[הרברט סמואל]] (שהיה דוד-אשתו של אחיה של ניטה, [[נורמן בנטוויץ']]), [[מנחם אוסישקין]], [[חיים ויצמן]], [[הנרייטה סאלד]] ואחרים, אשר נהנו מהאווירה המיוחדת בו ומהכנסת האורחים.
עם שובה לזכרון יעקב לאחר המלחמה, תכננה ניטה להקים על חלק מאדמת האחוזה חוות לימוד חקלאית לבנות, אולם תוכניתה לא יצאה לפועל. על חיי הזוג העיקה העובדה שהם היו חשוכי ילדים. ב[[ט"ו בשבט]] [[תרפ"ב]] (פברואר [[1922]]) חזרה ניטה מחגיגת הנטיעות שנערכה ב[[שוני]], מדרום למושבה. היא חשה ברע ולמחרת נפטרה. סיבת מותה בגיל 38 אינה ברורה. בחלק מהמקורות כתוב שמתה מ"מחלה", בחלק כתוב שמתה מ[[דלקת התוספתן]] ובחלק מרומז שמדובר בהתאבדות. מיכאל נשאר לבדו באחוזה בצער עמוק. לבסוף לא עמד לו כוחו וכעבור שלוש שנים, ב-[[24 באוגוסט]] [[1925]], התאבד בחורשה הסמוכה לביתו. בצוואתו הוריש מיכאל שליש מנכסיו לגופי ציבור ולאנשים פרטיים.
המקום עבר בירושה לאחותה הבכורה של ניטה, ליליאן פרידלנדר, שגרה עם משפחתה ב[[ארצות הברית]]. ליליאן עברה להתגורר באחוזה עם משפחתה לאחר שבעלה [[ישראל פרידלנדר]] נרצח ב-[[1920]] ב[[אוקראינה]] בעת שהיה בשליחות של ה[[ג'וינט]]. עם השנים עזבו בני משפחת פרידלנדר את האחוזה והיא הושכרה לגב' דורה שוורץ שפתחה בו מרכז בריאות צמחוני. בשנת [[1969]] נסגר מרכז הבריאות ומאז הבית עומד בשיממונו.
| |||