הבדלים בין גרסאות בדף "טורח ציבור"

נוספו 2 בתים ,  לפני 10 שנים
מ
(←‏ראו גם: הבהרת הקישור)
מ (←‏דוגמאות: הגהה)
*[[קריאת שמע]] כוללת אמירה של פרשת [[ציצית]], שיש בה איזכור של [[יציאת מצרים]], כדי לקיים את המצווה להזכיר את יציאת מצרים בכל יום. בתלמוד (בבלי ברכות יב, ב) נאמר שהייתה מחשבה לקבוע במקומה את ברכות [[בלעם]], הכוללות גם הן איזכור של יציאת מצרים, אבל מפני טורח הציבור בקריאת פרשה ארוכה זו נמנעו חכמים מלעשות כן.
 
*במשנה ב[[מסכת תענית]] נקבענקבעה סידרה של שלוש עשרה [[תענית|תעניות]] כאשר יש עצירת גשמים, וגם אם התעניות לא הועילו והגשם לא בא - אין להטיל על הציבור תעניות נוספות. לדעת [[רבי יהודה הנשיא]] הטעם לכך הוא משום טורח הציבור, אך אביו, [[רבן שמעון בן גמליאל]], סבר שהטעם הוא שעבר זמנו של היורה. לפי דעת רבי יהודה הנשיא, גם כאשר התעניות נקבעו בגלל פורענות כלשהי שאינה קשורה לגשם - אין להתענות יותר, משום טורח הציבור (בבלי תענית יד, ב).
 
*ב[[בית המקדש]] היה [[כהן גדול|הכהן הגדול]] קורא בתורה [[יום הכיפורים|ביום הכיפורים]], פרשה אחת מספר [[ויקרא]] ואחת מספר [[במדבר]]. את הקריאה בספר במדבר היה קורא בעל פה, כדי שלא להטריח את הציבור בהמתנה עד שיגללו את ספר התורה. זאת, למרות שבדרך כלל אסור לקרוא בציבור פסוקים מן המקרא בעל פה (בבלי יומא ע, א).