היישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם השנייה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←יחידות היישוב בצבא הבריטי: הסרת התמונה. לא ברור איזו יחידה צועדת שם. ראה שיחת התמונה |
עריכה והגהה |
||
שורה 1:
{{עליות}}
'''[[מלחמת העולם השנייה]]''', שפרצה עם פלישת [[גרמניה הנאצית]] ל[[פולין]]
==בשירות הצבא הבריטי==
{{ערך מורחב| התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה}}
היישוב ראה עצמו כבן ברית אקטיבי של בריטניה ובמהלך המלחמה התנדבו 38,000 מבני היישוב לשרת בצבא הבריטי, מספר עצום ביחס ליישוב שמנה באותה עת
יחסה של הנהגת היישוב לשירות בצבא הבריטי בא לידי ביטוי בדברים שנאמרו, עם פרוץ מלחמת העולם, על ידי הנהלת [[הסוכנות היהודית]], שהייתה הנציגות הרשמית של יהודי ארץ ישראל:
{{ציטוט|תוכן= הספר הלבן ממאי 1939 פגע בנו קשות. וכמקודם נעמוד במלוא יכולתנו על זכות העם היהודי במולדתו
אולם... המלחמה שהוטלה עכשיו על בריטניה הגדולה היא מלחמתנו, וכל עזרה שיהי ביכולתנו וברשותנו להושיט לצבא הבריטי ולאומה הבריטית - ניתן בנפש חפצה..|מקור=קיצור תולדות ההגנה, ההוצאה לאור של משרד הביטחון הקריה תל אביב עמודים 358
===ההתנדבות וההסתייגות===
שורה 24:
===תחילת הגיוס===
הראשונים שהתגייסו לצבא הבריטי היו 12 חיילים, אשר כבר ב-[[7 בספטמבר]] [[1939]] - שבוע ימים לאחר פרוץ המלחמה - התגייסו להפעלת סוללת [[תותח נ"מ|תותחים אנטי-
הבריטים היו
===יחידות היישוב בצבא הבריטי===
שורה 33:
[[תמונה:GROUP OF ARTILLERY DIVISION OF THE JEWISH BRIGADE.JPG|שמאל|ממוזער|250px|צעדת התותחנים מהבריגדה בתל אביב - 1955]]
* יחידות במסגרת '''[[מתנדבי היישוב בחיל החפרים|חיל החפרים]]''': היחידה הראשונה שגויסה במלואה מיהודי ארץ ישראל הייתה של "חפרים עוזרים" ( Auxiliary Pioneers). היה זה כוח עזר לצבא הלוחם במסגרת [[חיל החפרים]], שעסק בחפירת עמדות וביצורים.
* '''התותחנים''': היו שלוש יחידות של תותחנים אשר הגנו על ארץ ישראל. עיקר תפקידם היה להגן על מתקנים אסטרטגיים של הצבא הבריטי. למרות שהיו הפצצות על האוכלוסייה האזרחית, כמו שקרה בתל אביב, הרי ההגנה האווירית לא
* '''חיל הרגלים - ה[[באפס]]''' ('''Buffs'''): בספטמבר 1940 הוקמה הפלוגה העברית הראשונה<ref>"פלוגת רגלים 2" שבסוף ספטמבר 1942 צורפה לגדוד הראשון שפעל אחר כך במסגרת הבריגדה ראו [http://www.veterans.org.il/cgi-bin/idbms/idbms.pl?p=73 אתר איגוד החיילים המשוחררים].</ref> של חיל הרגלים בתוך הרגימנט האנגלי - Buffs - הכינוי הרשמי<ref>מאחר שמדי הייצוג של הרגימנט של מזרח קנט נצבעו בצבע חום-צהוב ששמו באנגלית buff (לפי צבע של עור באפלו), נודעו אנשיו מאז, בכל מקומותיהם וכן הרגימנט עצמו בכינוי "The Buffs".זאת לפי הספר של שאול דגן, '''הבריגדה היהודית הגדוד השלישי''', בהוצאת איגוד החיילים המשוחררים בישראל, תל אביב 1996.</ref> של ה-Royal East Kent Regiment. שירותם של פלוגות עבריות של חיל רגלים סדיר בצבא הבריטי הייתה פריצת דרך חשובה לבניית כוח צבאי יהודי בארץ אף על פי שפלוגות אלו עסקו בעיקר בתפקידי אבטחה, שמירה וליווי שיירות . בסופו של דבר קמו 16 פלוגות רגלים יהודיות, ב-1942 הורכבו מפלוגות אלה שלושה גדודי הרגימנט הארץ-ישראלי, ואלה היוו את המסד להקמת החי"ל ב-1944.
* '''[[הבריגדה היהודית]]''': הנהגת היישוב דרשה ולחצה במשך כל שנות המלחמה להקים יחידה עברית לוחמת, כדוגמת [[הגדודים העבריים]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]]. רק בהתהפך גלגל המלחמה ולקראת סופה הסכימו הבריטים בשנת [[1944]] להקים את "הבריגדה היהודית", או בשמה המלא "החטיבה היהודית הלוחמת", שמפקדה היה בריגדיר [[לוי בנימין]], קצין יהודי בצבא הבריטי, וכל לוחמיה ומפקדיה היו מבני היישוב. החטיבה נלחמה בחזית [[איטליה|האיטלקית]] וספגה אבידות והרוגים. בסיום הלחימה עסקה הבריגדה בהצלת ניצולי השואה, שנקראו "העקורים", אשר נשארו ללא משפחות וללא קורת גג. <ref>
* '''[[צנחני היישוב]]''': ביישוב היו ילידי ארצות [[מרכז אירופה]]. טבעי היה שהצבא הבריטי ירצה להשתמש בהם למטרות חבלה ואיסוף מודיעין. [[המוסדות הלאומיים]] ראו במשלוחם לאירופה אפשרות לייצור מגע עם היהודים בארצות האלה: הן לשם סיוע - אם כי מצומצם והן לשם ארגון התנועה הציונית. היתרון של הנבחרים לשליחות היה שהם הכירו את השפות, את קודי ההתנהגות וחלקם נראו כמו בני ארצות הכבושות. 32 מתושבי היישוב הוכשרו והוצנחו באירופה. [[חנה סנש]] ועוד שישה מחבריה הוצאו להורג על ידי הגרמנים.
* '''[[הרבנים הצבאיים בצבא הבריטי|הרבנים הצבאיים]]''' (Jewish Chaplain) היו חלק מהיחידה של קציני דת ב[[הצבא הבריטי|צבא הבריטי]]. תפקידם היה לספק לחיילים היהודים שירותים דתיים, חברתיים ותרבותיים לא רק ב[[ארץ ישראל]], ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] וב[[צפון אפריקה]], אלה גם בארצות המזרח הרחוק וכמובן בעת הלחימה ב[[אירופה]]. הרבנים היו מארץ ישראל ומקהילות חבר העמים הבריטי. הצבא הבריטי העניק כבוד לרבנים הצבאיים והעניק להם [[דרגה צבאית|דרגות צבאיות בכירות]], תנאי שירות נאותים <ref>כמו טיסה במטוסים שהדבר היה בזמנו יוצאי דופן</ref> ובדרך כלל השתדל להיענות לבקשותיהם. בתום המלחמה הרבנים הצבאיים פעלו בארגון הקשרים עם יהדות הפליטה, הגישו עזרה לקהילות המשתקמות ולריכוזי הפליטים במוצרי מזון כשר ובאביזרים דתיים. בסופו של דבר סייעו להם בעלייה לארץ ישראל.
===ההווי הציבורי===
שורה 47:
{{הפניה לערך מורחב|ההעפלה}}
בתקופה הראשונה של מלחמת העולם השנייה, מפרוץ המלחמה ועד פברואר [[1940]] לא חדלה תנועת [[ההעפלה|המעפילים]] דרך הים לארץ ישראל. במשך תקופה זו הגיעו לארץ ארבע ספינות מעפילים. בנובמבר 1940 הגיעו לארץ שלוש ספינות מעפילים והבריטים החליטו לגרש את המעפילים לאי הנידח [[מאוריציוס]] שב[[האוקיינוס ההודי|אוקיינוס ההודי]]. תוך כדי כך אירע אסון ספינת הגירוש [[פאטריה]], שאמורה הייתה להוביל את המגורשים למאוריציוס. "[[ההגנה]]" החליטה לבצע חבלה קלה בספינה, כדי למנוע את הגירוש. מטען חומר הנפץ שהוצמד לקרקעית הספינה, אשר אמור היה לגרום לפגיעה קלה בה, היה גדול מדי לגבי הספינה, שהייתה ישנה ורעועה, וגרם לטביעתה ב־[[25 בנובמבר]] [[1940]] על למעלה מ־200 המעפילים ו־50 החיילים הבריטיים שהיו עליה.
אסון ימי כבד יותר הקשור בהעפלה אירע
==העזרה לברית המועצות==
בשנות המלחמה הראשונות שררה ביישוב תחושת אכזבה מכך ש[[ברית המועצות]] לא הצטרפה למלחמה לצד בעלות הברית. [[מבצע ברברוסה|פלישת הנאצים לברית המועצות]]
==הלחימה בארץ ישראל==
שורה 67:
===התקיפה האיטלקית===
[[איטליה]], שהכריזה
כן היה
==="מצדה על הכרמל"===
ביוני 1942 הגיע הצבא הגרמני, שהתקדם מכיוון המדבר המערבי, היום [[לוב]], למערב [[מצרים]]. [[גרמניה]] תכננה לנתק את התחבורה הימית שעברה ב[[תעלת סואץ]], בין [[בריטניה]] לבין [[הודו]], תחבורה שהייתה חיונית לאימפריה הבריטית. החשש היה כי הצבא הגרמני, לאחר כיבוש תעלת סואץ,
לתקופה זו, מאביב 1942 עד נובמבר 1942, ניתן לימים הכינוי [[מאתיים ימי חרדה]]. במשך תקופה זו דנו הנהגת היישוב ופיקוד [[ההגנה]], ביניהם: [[יוחנן רטנר]], מבכירי ה
במקביל הוכנה תוכנית, שבה היה תפקיד ליישוב היהודי בארץ ישראל. התוכנית נקראה: "תוכנית ארץ ישראל לאחר הכיבוש" (P.P.O.S)", לפעילות פרטיזנית תחת כיבוש גרמני. לפיה, ניתן היה לרכז את כל הכוח היהודי הלוחם ואת מאה אלף היהודים שגרו באזור הכרמל בתוך מיתחם מבוצר הכולל את העיר חיפה, את הר הכרמל עד נחל בית-אורן, ואת מפרץ חיפה וחלק מעמק זבולון. לדעת המתכננים, לריכוז כוח יהודי במתחם המוגן על ידי אזור הררי ובנייה צפופה, ומתוגבר באספקה דרך נמל הקישון ושדה התעופה בעמק זבולון, יהיה תפקיד דומה לזה של המובלעת הבריטית בטוברוק: עליו לעמוד מול התקפות האויב חודשים אחדים, שבמהלכם תינתן לבריטים שהות להתאושש, ולכבוש את הארץ מחדש. התוכנית נקראה גם בשמות: "תוכנית הצפון", "תוכנית הכרמל", או "תוכנית מוסא דאג".
שורה 87:
==פעילות אצ"ל ולח"י==
בתקופת השיתוף חדל אף ה[[אצ"ל]] ממאבקו בבריטים ומפקדו [[דוד רזיאל]] נפל בקרב, בשורות הצבא הבריטי בעת דיכוי המרד הפרו נאצי של [[רשיד עלי אל-כילאני]] ב[[עיראק]] ב־[[20 במאי]] [[1941]]. ה[[לח"י]] מצידו לא חדל במאבקו נגד הבריטים. הללו נקטו נגדו בצעדי דיכוי ורדיפות והרגו ב־[[12 בפברואר]] [[1942]] את מפקדו [[אברהם שטרן (יאיר)]]. ב־[[6 בנובמבר]] [[1944]] התנקשו שני אנשי לח"י, [[אליהו חכים]] ו[[אליהו בית צורי]] ב[[קהיר]] בחייו של [[הלורד מוין]], השר הבריטי לענייני
==השואה והיישוב בארץ==
{{הפניה לערך מורחב|תגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה}}
בשנת 1942 החלו להגיע לארץ ידיעות על דבר [[השואה]] המתחוללת ב[[יהודי אירופה]]. בראשונה הגיעו ידיעות מקוטעות מסוכנויות הידיעות, שפורסמו
לקראת סוף המלחמה, בשנת [[1944]], הסכימו הבריטים לאמן [[צנחן|צנחנים]] מאנשי היישוב, שצנחו בארצות הכיבוש הנאצי ובמדינות בנות בריתו במאמץ להציל יהודים. 32 מ[[צנחני היישוב]], כולל שלוש נשים, צנחו בארצות היעד. 12 מהם נפלו בשבי ו-7 הוצאו להורג, ביניהם [[חנה סנש]], אך פעולתם למרות ההקרבה והגבורה, לא היה בה כדי לעזור ליהודי אירופה.
עם תום מלחמת העולם השנייה בשנת [[1945]] בניצחון בעלות הברית, החל הפרק האחרון של מאבק היישוב לעצמאות.
==הערות שוליים==▼
<references />▼
==ראו גם==
שורה 106 ⟵ 103:
==קישורים חיצוניים==
{{פורטל|'''לשער לנושאים, אישים ומאמרים בתולדות היישוב, ראו [[פורטל:היישוב|פורטל היישוב]].'''}}
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:World War II in Israel|שם ויקישיתוף=ארץ ישראל במלחמת העולם
* [http://www.palmach.org.il/show_item.asp?levelId=38612&itemId=5464&itemType=0 על "תוכנית מצדה" בספר הפלמ"ח]
▲==הערות שוליים==
▲<references />
{{יהודי ארץ ישראל בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה}}
|