בעלות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: תאוריה; דוגמה; לעתים; וועד; התיישב; על פי ;
שורה 17:
*מגבלות מכח הדין - אלו לרוב הגבלה על "הכח המשפטי שבפעולה", הבעלים אינו מסוגל (משפטית)לבצע את הפעולה. לדוגמה, לא ניתן להקנות זכות שכירות לנצח, אלא רק לתקופה קצובה. לכן חוזה שכירות לנצח יהיה חסר תוקף או בעל תוקף לתקופה מוגבלת. הדין עשוי להטיל גם מגבלות על "חירות הפעולה" של הבעלים, אשר הפרת לא תשלול את התוקף המשפטי של הפעולה, אך תחייב אותו במתן פיצויים. כך למשל יצירת מטרד בדירה שבבעלותי, עשוי לגרור [[תביעה]] [[דיני נזיקין|נזיקית]] לתשלום פיצויים (אך ניתן אף לתבוע צו שיאסור את ההפרעה, אשר ימנע בפועל את הפעולה האסורה).
*מגבלות מכח חוזה - לרוב הגבלה על "חירות הפעולה", לכן אם חוזה אוסר על בעלים של נכס מסוים לבנות בו ללא אישור השכנים, במידה ובעלים יבנה באותו נכס, תהיה לו הזכות המשפטית לכך, אך הוא ידרש לפצות את השכנים.
*אחריות חברתית - זהו סייג אשר התפתח בעיקר לקראת סוף המאה העשרים. בבסיסו עומדת התפיסה שבעלים של נכס אינו מצוי בחלל הריק, אלא מהווה חלק מחברה. ככזה חלות על בעל נכס חובות לחברה כולה (ובמסגרת מודרנית - ביחסים עם הרשויות הציבוריות). תפיסה זו מהווה הצדקה לפעולות של [[הפקעה|הפקתהפקעת רכוש]], שכן ההפקעה מתבצעת על מנת לקדם מטרות חברתיות<ref>ע"א 3901/96 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, רעננה נ' הורוויץ, פ"ד נו(4) 913</ref>.
*פגיעה המותרת בגדר ההגנה החוקתית - סייג זה מתייחס להגנה החוקית על זכות הקניין, אשר מנויה בסעיף 3 ל[[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]], אשר קובע כי: "אין פוגעים בקניינו של אדם". עם זאת, ההגנה החוקתית על הקניין ועל זכותו של הבעלים בנכס איננה מוחלטת - סעיף 8 לחוק (אשר מכונה [[פסקה ההגבלה]]) קובע סייגים במסגרתם מותרת הפגיעה בזכות החוקתית לקניין (מתוקף חוק, לתכלית ראויה ובאופן מידתי).