שירת הניבלונגים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
|||
שורה 1:
[[תמונה:Das Nibelungenlied.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[עטיפה (ספר)|עטיפת]] הספר המאגד את האפוס בתרגום ל[[עברית]] של [[אריה סתיו]] וב[[הוצאת הקיבוץ המאוחד]].]]
'''שירת הניבלונגים''' ("Nibelungenliedes") הוא [[אפוס]] גרמני קדום, המספר על מאבקיו של הגיבור הגרמני המושלם זיגפריד, רציחתו ונקמתה האכזרית של אלמנתו קרימהילדה. האפוס נחשב ליצירה מכוננת בתרבות הגרמנית והחשוב שביצירותיה ב[[ימי הביניים]]. משמעות השם, לפי חלק מהפרשנים, היא "ילידי הערפל" או "ילידי העלטה", שכן "נבּל" פירושו בגרמנית ערפל, מה שרומז על מוצאם של היצורים מן הצפון הרחוק.
המסר העיקרי העולה מן האפוס הוא הניגוד בין נאמנות לבגידה.
==הרקע ההיסטורי==
החומר הבסיסי העומד ביסוד הסיפור נובע מאירועים שהתרחשו בתקופת [[נדידת העמים]] הגדולה. שילוב הזיכרון הרחוק
ה[[פגניות|מקורות האליליים]] מובלטים מתוך פרטים רבים כגון
▲שילוב הזיכרון הרחוק ,במנהגים ודעות מתקופת ה[[אביר]]ים ה[[רומנטיקה|רומנטית]] יוצר קושי היסטורי באשר מדובר על תקופה המשתרעת על פני מאות שנים.
האתוס של הנאמנות סיפק בסיס לפטריוטיזם הלאומי בתחילת המאה ה-19. לאחר [[מהפכת 1848]] וקריסת המעמד
▲ה[[פגניות|מקורות האליליים]] מובלטים מתוך פרטים רבים כגון :חגיגות מפנה השמש, אשר היו ימי חג ראשיים בתקופה ה[[פגניות|פגאנית]], או מבחני השקר והאמת ( דין האל ) שבאו בצורת דו-קרב ומבחני אש ומים שהיו אופיינים ל[[שבטים גרמאניים|שבטים הגרמאניים]] הקדומים.
▲בשירת הניבלונגים דין האל התבטא בנגיעת הנאשם במת, ואם נוצר דימום , הרי זו הוכחת האשמה.
▲לאחר מהפכת 1848 וקריסת המעמד הבורגני, התנחמו בה כמקור לחיזוק נפשי מול המדינה. וכמובן הנאצים אשר עשו בה שימוש לצורך פולחן ההערצה למנהיג ולמדינה .
==הרקע התרבותי==
המוות והאבדון נתפסים בשירת הניבלונגים כמדרגה העליונה של הגשמה עצמית. הביטוי העצמי העליון של הגישה בעולם האלילי בו אין אלוהים בדמותו הנוצרית. בניגוד לעולם הנוצרי, הפועל על פי עקרונות ה[[מוסר]] והעולם הבא, לגיבורי שירת הניבלונגים אין גמול לאחר המוות ולכן הם פועלים למיצוי של גורלם.▼
על רקע זה לא ניתן להתייחס לגיבורים כטובים או רעים אלא לכאלה המתמודדים עם הגורל המיועד להם. בהתמודדות עם הגורל, נושאת כל דמות בתפקיד ויעוד האופיינים לה, ועליה לפעול להגשמתם ללא התחבטות בשאלות [[מוסר]]יות. גישה זו של העדפת השעה, אופיינית כאמור לעולם האלילי הקדום העומד ביסודו של האפוס.
▲המוות והאבדון נתפסים בשירת הניבלונגים כמדרגה העליונה של הגשמה עצמית. הביטוי העצמי העליון של הגישה בעולם האלילי בו אין אלוהים בדמותו הנוצרית.
==על האפוס==
שורה 33 ⟵ 24:
==העלילה==
היצירה כוללת שני חלקים: הראשון מתאר את עלילותיה של שושלת בורגונד, ובמיוחד את ה[[אביר]] זיגפריד, המלכה ברונהילדה והנסיכה קרימהילדה. החלק השני מספר על נקמתה של קרימהילדה ברוצחיו של זיגפריד אהובה, המביאה את הקץ על שושלת בורגונד.
האפוס נפתח בשמועה על אודות יופיה של נסיכת ה[[בורגונדים]], קרימהילדה. במקביל מגיע לממלכה זיגפריד, שעל פי שמועה אחרת ניצח דרקון וירש את אוצרם העלום של הניבלונגים. גונטר, ממלכי בית בורגונד, מבטיח לזיגפריד את ידה של קרימהילדה בתמורה לעזרתו במאבק על אשה אחרת - ברונהילדה, מלכת [[איסלנד]]. זיגפריד מסכים ולאחר שברונהילדה אמנם הופכת לאשתו של גונטר, הוא זוכה בקרימהילדה.
[[קובץ:Johann Heinrich Füssli 003.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גונתר העקוד בליל כלולותיו]] כאשר ברונהילדה מגלה כיצד הערים עליה גונטר כדי לזכות בידה, היא דורשת לנקום בזיגפריד כדי להשיב את כבודה. האגן, אביר מנאמני המלך, מסייע לה בכך ויורה חץ בגבו של זיגפריד. בעקבות רציחתו שוקדת עכשיו אהובתו קרימהילדה על תוכנית נקמה משלה. היא נישאת למנהיג ההונים אטצל (שהוא מקביל ל[[אטילה ההוני|אטילה]] ההיסטורי) ובכך מקבלת את האפשרות ליישם את תוכניתה. היא מזמינה לארמונה את גונטר, ברונהילדה ובן בריתם האגן ומכריזה עליהם מלחמה. סופו של האפוס בחורבן מפואר - מותם של אלפי לוחמים, חיסול השושלת הבורגונדית ובסופו של דבר אף במותה של קרימהילדה, לאחר שחיסלה את קרוביה.
==הרוח הגרמנית==
משמעות מושג הרוח הגרמנית כביטוי לאומי תרבותי
▲משמעות מושג הרוח הגרמנית כביטוי לאומי תרבותי , כפי שעולה מתוך שירת הניבלונגים והתפקיד שמילא בנפש הגרמנית מאז ראשית המאה ה-19 , מקבל משמעות מיוחדת לנוכח אירועי המאה ה-20 והתקופה הנאצית.
שתי גישות עיקריות מגדירות את מושג הרוח הגרמנית:
חוקרים גרמנים כ[[פרידריך ראנקה]] רואים את ערכי הכבוד והנאמנות במרכז. המוות עדיף על מחילת כבוד. המוות אינו עונש אלא גורל מחייב ולא נושא בחובו הרהור מוסרי. לעתים המוות הוא הגשמת היעוד של החיים כמו למשל באירוע הטבח ההמוני בארמון בסוף האפוס. המוות מביא את התהילה הנצחית. הנקמה היא כלי נוסף של ביטוי עצמי. קיצונית ככל שיהיה מעשה הנקם ,כמעשה קרימהילדה בטבח הארמון, זהו ביטוי של השגת המטרה שהוצבה לגורלו של אדם.
[[קובץ:Johann Heinrich Füssli 048.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נקמתה של קרימהילדה]]
==האפוס בעברית==
לאורך השנים נערכו מספר תרגומים של שירת הניבלונגים לעברית. בשנת 1988 יצאה לאור בהוצאת עם עובד מהדורה עברית של שירת הניבלונגים בנוסח פרוזאי בתרגום ועריכה מאת שלמה טנאי. המחבר בחר בנוסח סיפורי ולא שירי מכיוון שלדעתו תרגום כזה אינו מעשי. טנאי טוען כי ניתן למצות את התוכן העוצמה והמהות של היצירה גם בנוסח הסיפורי. עבודתו מתבססת על תרגום ממקורות שונים וכולל הרחבות מתוך כתבים קדומים המשמשים כתשתית לשירת הניבלונגים. בשנת 1996 יצא לאור תרגומו של יוסף האובן-נבו, תרגום שנעשה באמצעות תיווך של תרגומים לגרמנית מודרנית. ב-2006 יצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד שירת הניבלונגים בתרגומו של [[אריה סתיו]]. האפוס תורגם כנתינתו בתרגום שירי והוא כולל הקדמה נרחבת ומאמרים של חוקרים ידועים בנושא.
== ראו גם==
| |||