שירת הניבלונגים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
עריכה-נושא הרוח הגרמנית מפורט בניתוח השירה המופיע בתרגומו של שלמה טנאי |
||
שורה 37:
חוקרים גרמנים כ[[פרידריך ראנקה]] רואים את ערכי הכבוד והנאמנות במרכז. המוות עדיף על מחילת כבוד. המוות אינו עונש אלא גורל מחייב ולא נושא בחובו הרהור מוסרי. לעתים המוות הוא הגשמת היעוד של החיים כמו למשל באירוע הטבח ההמוני בארמון בסוף האפוס. המוות מביא את התהילה הנצחית. הנקמה היא כלי נוסף של ביטוי עצמי. קיצונית ככל שיהיה מעשה הנקם ,כמעשה קרימהילדה בטבח הארמון, זהו ביטוי של השגת המטרה שהוצבה לגורלו של אדם.
[[קובץ:Johann Heinrich Füssli 048.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נקמתה של קרימהילדה]]חוקרים אחרים, ובעיקר יהודים, רואים בשירת הניבלונגים את האופי הרצחני של הרוח הגרמנית. אכזריות מובנית ומסורתית אשר התבטאו בפרעות ביהודים לאורך הדורות בגרמניה וקיבלו את ביטויין האולטימטיבי בשואה.
==האפוס בעברית==
לאורך השנים נערכו מספר תרגומים של שירת הניבלונגים לעברית.
לאורך השנים נערכו מספר תרגומים של שירת הניבלונגים לעברית. בשנת 1988 יצאה לאור בהוצאת עם עובד מהדורה עברית של שירת הניבלונגים בנוסח פרוזאי בתרגום ועריכה מאת שלמה טנאי. המחבר בחר בנוסח סיפורי ולא שירי מכיוון שלדעתו תרגום כזה אינו מעשי. טנאי טוען כי ניתן למצות את התוכן העוצמה והמהות של היצירה גם בנוסח הסיפורי. עבודתו מתבססת על תרגום ממקורות שונים וכולל הרחבות מתוך כתבים קדומים המשמשים כתשתית לשירת הניבלונגים. בשנת 1996 יצא לאור תרגומו של יוסף האובן-נבו, תרגום שנעשה באמצעות תיווך של תרגומים לגרמנית מודרנית. ב-2006 יצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד שירת הניבלונגים בתרגומו של [[אריה סתיו]]. האפוס תורגם כנתינתו בתרגום שירי והוא כולל הקדמה נרחבת ומאמרים של חוקרים ידועים בנושא.▼
▲
בשנת [[1996]] יצא לאור תרגומו של יוסף האובן-נבו, תרגום שנעשה באמצעות תיווך של תרגומים לגרמנית מודרנית. ב-2006 יצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד שירת הניבלונגים בתרגומו של [[אריה סתיו]]. האפוס תורגם כנתינתו בתרגום שירי והוא כולל הקדמה נרחבת ומאמרים של חוקרים ידועים בנושא.
== ראו גם==
| |||