ראש קרב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 62.90.35.57 (שיחה) לעריכה האחרונה של Yonidebot
Yanshoof (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 13:
ראש קרב קונבנציונלי נמדד על ־פי משקלו, בדרך כלל מאות [[ק"ג]] בטילים וק"ג בודדים עד עשרות ק"ג ברקטות. [[סקאד|טילי הסקאד]] שנורו ב[[מלחמת המפרץ]], לדוגמה, היו בעלי רש"ק של 250 ק"ג.
 
ייצוב הרש"ק בעת מעופו באוויר נעשה על ידי סיבובו (בעזרת קנה מחורק - בעל סלילים) או על ידי הוספת [[סנפיר (כלי)|סנפירים]]. לרוב, ראשי קרב שיחס האורך רוחב שלהם גדול מ 5:2 ייוצבו על ידי סנפירים. יוצאים מכלל זה הם פגזי החלול, שעקב מבנה הרש"ק חייבים להיות מיוצבים בעזרת סנפירים. עקב כך, תותחים מודרנים שנבנו עד שנות התשעים של המאה העשרים נבנו עם קנה מחורק. עם התפתחות פגזי החלול והחודרנים הקינטים מיוצבי הסנפירים, הוספה להם טבעת מסתחררת, הגורמת לכך שהרש"ק לא יסתחרר. תותחי טנקים בעשור האחרון של שנות האלפיים יוצרו עם קנה חלק (שאינו מחורק) כיוון שהם יורים בעיקר תחמושת חלול וחץ.
 
מרעומי הקשה למיניהם פועלים לרוב על בסיס מנגנון של [[גביש פיאזואלקטרי]]: הלחץ המופעל על הגביש יוצר [[מתח חשמלי]]. מתח זה משמש להתחלתה של שרשרת הניפוץ.