הטבת נזקי גוף – הבדלי גרסאות

על רקע האמור, ניתן להבין את דברי השופט [[אהרן ברק]] בפרשת פרפלוצ'יק נ' מוטס: "''השאלה, מה השפעה נודעת על היקף הנזקים שבגינם חייב המזיק לפצות את הניזוק, לטובת הנאה שהניזוק מקבל מצד שלישי, היא אחת השאלתהשאלות הסבוכות ב[[דיני הנזיקין]]. סיבוך זה מקורו כפול: ראשית, משום שעניין לנו כאן לא ביחס הרגיל מזיק-ניזוק, אלא ביחס משולש מזיק-ניזוק-מיטיב; שנית, משום שהפתרונות לשאלה הם רבים ומגוונים. ניתן לגרוס כי הניזוק זכאי לקבל את מלוא הנזק מהמזיק בלא להתחשב כלל בהטבה, וכן את ההטבה מהמיטיב; ניתן לסבור כי ההטבה מפחיתה את הפיצוי לו זכאי הניזוק מהמזיק; וניתן אף לקבוע כי הניזוק יפוצה על מלוא נזקו, בלא להתחשב בהטבה, תוך הטלת חובה על הניזוק לשיפויו של המיטיב. נראה שכל אחד מהפתרונות הללו אומץ לעניין סוג זה או אחר של טובת ההנאה, מבלי שהפסיקה בארץ או מחוצה לה- הצליחה לקבוע עיקרון אחיד שיש בו לפתור את כל המצבים האפשריים''". הפתרונות שנמצאו להסדרתה של הסוגיה בישראל ובאנגליה, ואשר על חלקם נעמוד להלן, חסרים עקרון אחיד וברור, והם הושפעו מגישתן של מדינות אלו למטרת [[דיני הנזיקין]] ולנכונותן להכרה בזכות המיטיב לשיפוי בסיטואציות שונות.