תקופת אשיקאגה – הבדלי גרסאות

כדי לחזק את התמיכה בו, התיר יושימיטסו למשפחות מסוימות, לצבור כח בתחומי שליטתן ולקבל את התואר [[דאימיו]] (שליט אזורי). במשך הזמן התפתח מאזן כוחות בין השוגון לדאימיו, ובשלב מסוייםמסוים הגיעו הדאימיו לעמדה בה שלוש משפחות הדאימיו החזקות ביותר מבצעות רוטציה ביניהן על תפקיד סגנו של השוגון בקיוטו. לאחר מותו של יושימיטסו, שהספיק לפני מותו לאחד את שתי החצרות הקיסריות ב-1392, החל מעמד השוגון להתערער ולאבד כח לטובת הדאימיו, שהחלו גם מתערבים בענייני החצר הקיסרית וענייני הירושה של הקיסר. לקראת סוף התקופה נחלשה השוגונות עוד יותר עם פריצתה של מלחמת ירושה בתוך השוגונות (1476-77), מלחמה שהותירה את קיוטו הרוסה והביאה למעשה את הקץ על סמכותה השלטונית של השוגונות. הריק השלטוני שנוצר בעקבות המלחמה סימן את תחילתה של מאה רוויית אנארכיה בממלכה.