רמתיים – הבדלי גרסאות

חלק גדול מהקרקעות ב[[השרון|שרון]] הדרומי היו שייכות לשבט ה[[בדואים|בדואי]] [[ערב אבו קישק]]. בתחילת [[המאה ה-20]] משפחת [[אבו קישק]] הייתה החזקה ביותר באזור כולו. עושר וכוח המשפחה היו תלויים באדמות שהיו לה בצפון ובדרום של [[הירקון]]. בסופו של דבר המשפחה נאלצה לנטוש את השטח אחרי פרשיית רצח שאירעה במקום. בסוף [[המאה ה-19]] קם הרעיון של רכישת קרקעות באזור זה בידי מספר יזמים שראו באדמות השרון יעדכיעד חקלאי. בשנת [[1924]] נרכשו 17 חלקות אדמה כמתנה ליישוב על ידי צבי איזקסון ו[[מנשה בכור]]. מ-[[1925]] עלו למקום 14 אנשים. באותה התקופה אריך מוזס פנה למספר אמידים בעל הון כדי שיסייעו לו לרכוש גוש גדול של קרקעות ליישוב שביקש להקים. באופן הזה נקנו 200 דונם משני איכרים מ[[פתח תקווה]], בנוסף לשתי החלקות שכבר נקנו. כך היה שטחו של היישוב 260 דונם בסך הכל. כעבור מספר שנים הרחיבו תושבי רמתיים את המקום ב-650 דונם כאשר קנו מ[[יהושע חנקין]] חלק מהקרקעות של אבו קישק בתוספת עזרה של תרומה מ[[הולנד]]. האדמות הללו נקראו על שם הנדבן האוטהקר, עד היום בהוד השרון מצויה שדרה על שמו.

רמתיים הוקמה על ידי שיתוף פעולה בין היזם [[אריך מוזס]] שביקש להקים "כפר טקסטיל" שיציע את תוצרתו לכל הארץ וקבוצת חברי "[[החלוץ]]" עולי [[העלייה השלישית]] מ[[הולנד]] שביקשו להקים כפר אזרחי הבנוי ממשקים זעירים, שיתרכז סביב לתעשיית [[חלב]] ו[[פרדס]]ים וחיפשו אדם אמיד שילווה להם כסף לרכישת הקרקע שעליה יוקם היישוב, כיוון שלא רצו להיות תלוייםלויים במוסדות [[היישוב]]. ב-1924 התגבשה קבוצת החלוצים מהולנד לרכישת שטח האדמה בשטחי [[אבו קישק]] וייסדו את הכפר רמתיים, בתמיכת הנדבן ההולנדי האוטהקר. 13 חברי הקבוצה עלו על הקרקע ב-[[1926]]. באותה עת כבר התגוררו במקום שתי משפחות, שהתיישבו שם בכוחות עצמן: משפחת גליקמן רכשה עשרים דונם והשתקעה במקום ב- 1923 ומשפחת קאופמן, שהגיעה מליטא עם שבעה ילדים, השתקעה במקום ב- 1924 לאחר שרכשה באופן פרטי 50 דונם בשיפולי "גבעת הכיבוש" המקום שבו נבנו לימים מוסדות היישוב.