גיור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קטגוריה ראשית חדשה |
מ תיקון קישור |
||
שורה 8:
בבסיס התפיסה היהודית עומדת החלוקה בין יהודים לגויים, כאשר היהודים מחויבים לקיום תרי"ג המצוות, בעוד שאר בני-האדם חייבים לקיים את [[שבע מצוות בני נח]] בלבד. לכן היהדות איננה דת [[מיסיון|מיסיונרית]] ואינה שואפת שלא-יהודים יתגיירו ויהיו יהודים. בניגוד ל[[נצרות]] ול[[אסלאם]] ועוד דתות, שברוב תקופותיהן העבירו לדתם בשכנוע ובכוח המוני אנשים, היהדות ברוב התקופות הייתה פאסיבית ביחס לגיור, ואף הערימה קשיים בפני המתדפקים על דלתותיה. היו כמה תקופות של התגיירות המונית:
* ב[[יציאת מצרים]] עלו עם ישראל קבוצות מעורבבות שנקראו [[ערב רב]]<ref>ספר שמות י"ב ל"ח</ref>.
* התגיירות המונית של רבים מעמי הארץ אירעה לאחר נס [[פורים]], שהתרחש ב[[ממלכת פרס|פרס]]<ref>"וּבְכָל מְדִינָה וּמְדִינָה וּבְכָל עִיר וָעִיר מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים מִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ מִתְיַהֲדִים כִּי נָפַל פַּחַד הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם." ([[מגילת אסתר]] ח' י"ז). עם זאת, [[משה דוד קאסוטו]] ו[[אליה שמואל הרטום]] מפרשים פסוק זה כי הנוכרים תושבי הממלכה הפרסית כנראה לא התגיירו אלא התחזו ליהודים כי רצו שיחשיבו אותם ליהודים (היות והיה ידוע כי [[אסתר המלכה|המלכה]] ואף [[מרדכי היהודי|השר הגדול]] הנם יהודים) היות שהמלך הטה חסדו ליהודים בזמנו, וכי השתייכות ליהודים באותה תקופה הוסיפה כבוד ונוכרים רבים השתדלו שיחשיבו אותםם כיהודים (עוד נטען בפירושם של קאסוטו והרטום כי לאחר כתבו האחרון של המלך [[אחשורוש]] הטילו היהודים פחד על הנוכרים).</ref>.
* בימי השליטים ל[[חשמונאים|בית חשמונאי]] העמים הזרים (ה[[אדום (עם)|אדומים]] וה[[יטורים]]) שנכבשו גוירו בכוח.
* התגיירות המונית של רומאים לאחר [[חורבן בית שני]] בידי [[רומא]]. (יש הטוענים כי החל מתקופה זו ועד עליית הנצרות אחד מכל עשרה אנשים ברחבי האימפריה הרומאית היה יהודי).
| |||