סחורה תמורת דם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: אויב; |
|||
שורה 84:
==רכבת ההצלה==
לאחר כשלון שליחותו של ברנד המשיכו אנשי ועד ההצלה לעמוד בקשר עם אייכמן ואנשיו, כשהנושא ונותן העיקרי מביניהם הוא קסטנר. כתוצאה מכך התירו הנאצים את יציאתה מהונגריה של רכבת ובה 1,684 יהודים שנבחרו על ידי קסטנר ועל ידי [[אוטו קומוי]], יושב ראש ועד ההצלה. לדברי מרכיבי הרשימה, הם עשו מאמץ לכלול בה נציגים של כל הזרמים של יהדות הונגריה, כולל אנטי ציונים כמו הרב [[יואל טייטלבוים]] מייסד [[חסידות סאטמר]] והרב [[אברהם דויטש]] מ[[אגודת ישראל]]. למרות זאת, באופן לא מפתיע בנסיבות כאלה, רבים חשו שהבחירה הפלתה לטובה את בני משפחת קסטנר ואת חברי התנועה הציונית. כמו כן, היה בה ייצוג יתר של בעלי הון, שכספם שימש למימון העסקה עם הנאצים. קסטנר סבר כי רכבת זו תהווה תקדים ולאחריה תצאנה רכבות נוספות, אך תקוותו לא התגשמה.
הרכבת הייתה אמורה להגיע לארץ נייטרלית, אך במקום זאת היא הגיעה למחנה [[ברגן בלזן]]. המשא ומתן על תוכנית "סחורה תמורת דם" המשיך להתנהל בין קורט בכר לבין נציגי [[הג'וינט]] ו[[הסוכנות היהודית]], ובמהלכו שוחררו 318 מנוסעי הרכבת באוגוסט 1944 ונשלחו ל[[שווייץ]], ובדצמבר נשלחו לשווייץ גם יתר 1,366 נוסעי הרכבת.
שורה 92:
במקביל למשא ומתן על הרכבת הגיעו לבודפשט שלושה [[צנחני היישוב|צנחנים מארץ ישראל]]: [[חנה סנש]], [[פרץ גולדשטיין]] ו[[יואל פלגי]]. פנייתם לקסטנר כמנהיג ציוני בבקשת עזרה העמידה אותו בפני דילמה מוסרית נוקבת של סיכון רכבת ההצלה. מפניות אמהּ של חנה סנש הכלואה בחר להתעלם, ולימים יאמר על כך [[חיים כהן]]: "מה תלינו עליו כי הפקיר יהודיה ארץ ישראלית אחת שנכנסה ללוע הארי ביודעין כאשר חיי אלפים ורבבות עמדו על הכף". את [[פרץ גולדשטיין]] שכנע קסטנר להסגיר עצמו ל[[גסטפו]] כדי לא לסכן את יציאת הרכבת עליה עמדו לצאת הוריו של גולדשטיין.
בחורף 1944-1945 ביקר קסטנר ב[[שווייץ]], לשם המשך ניהול המשא ומתן בין [[הג'וינט]] לבין קורט בכר, אך חזר מרצונו משווייץ הבטוחה לגרמניה, ונסע עם קורט בכר ל[[ברלין]] בנסיון להציל את שרידי היהודים שנותרו ב[[מחנה ריכוז|מחנות הריכוז]]. לימים נטען כי חזרתו לגרמניה היתה חלק ממערכת שיתוף פעולה עם הנאצים. אולם, ישנה סברה כי התערבותו היא שהביאה את כניעת [[ברגן בלזן]] לבריטים מבלי לרצוח את אחרוני הכלואים.
כאמור, פעילותו של קסטנר הייתה שנויה במחלוקת קשה לאחר השואה, ובמשפט דיבה מפורסם שהתנהל ב[[מדינת ישראל]] קבע שופט בית המשפט המחוזי, בנימין הלוי, כי קסטנר "מכר את נפשו לשטן" וכי סייע לגרמנים בהשמדת יהודי הונגריה. שמו של קסטנר טוהר על ידי [[בית המשפט העליון]] בערעור שהגיש על פסק הדין, אך בעת מתן הערעור כבר לא היה קסטנר בין החיים, שכן נרצח על ידי צעירים שהושפעו מחומרת ההאשמות שעלו כנגדו במשפט הדיבה.
== לקריאה נוספת ==
| |||