אלטא פייגא טייטלבוים – הבדלי גרסאות

'''אלטא פייגא טייטלבוים''' ([[1912]] - [[1999]]). אשתו השנייה של ה[[אדמו"ר]] רבי [[יואל טייטלבוים]] מ[[חסידות סאטמר|סאטמר]]. נולדה ב[[ל' בניסן]] [[ה'תרע"ב]] - [[17 באפריל]] [[1912]], לאביה האדמו"ר רבי אביגדור שפירא מ[[צ'נסטחובנסטוחוב]] שב[[פולין]], נצר למשפחת [[ישראל הופשטיין מקוז'ניץ|המגיד מקוז'ניץ]], ולאימה הרבנית גיטל מגזע האדמו"ר בעל "[[קלונימוס קלמן הלוי מקרקא|מאור ושמש]]".

הרבנית נישאה לאדמו"ר כשנתיים לאחר פטירת אשתו הראשונה בעיר [[טשעבין]] ([http://en.wikipedia.org/wiki/Trzebinia Trzebinia]) שב[[גליציה]]. הפרש הגילאים הגבוה בינה לבין בעלה והיותה גדולה מבתו רויזא בכעשר שנים בלבד, גרמו למתיחות מסויימת בין השתיים. כשצורף בעלה האדמו"ר ל[[סחורה תמורת דם#רכבת ההצלה|רכבת קסטנר]], הוכנסה אף היא לרשימה וניצלה עם נוסעי הרכבת.

נודעה כאישה חזקה, שהשפיעהולאחר [[השואה]] השפיעה רבות על מוסדות החסידות וסייעהומוסדותיה. רבותהיא נטלה חלק פעיל בהקמתם, ביסוסם בגיוסוגיוס כספים למענם. לאחר פטירתו של רבי יואלבעלה התנגדה למינויו של אחיינו רבי [[משה טייטלבוים]] לאדמו"ר,. ופינתהפינתה את ביתה הצמוד לבית המדרש של החסידות ב[[קרית יואל]] שבעיירה [[מונרו (ניו יורק)|מונרו]], לטובתעבור בית מדרש של פורשי החסידות המכנים עצמם [[בני יואל]], שהיו קשורים אליה.

הרבנית ניהלה קרנות צדקה וחסד. חובקותכמה עולם, ומוסדותמוסדות תורה רבים ב[[ארה"ב]] ובארץוב[[ישראל]] המקורבים לחוגי [[העדה החרדית]] ו[[נטורי קרתא]], קרויים על שמה או נושאים הנצחה לזכרה.

נפטרה ב[[י"א בסיון]] [[ה'תשנ"ט]] לאחר מחלה קצרה, ולא השאירה אחריה צאצאים. אולם, קהילת "בני יואל" אותה בנתה ופיתחה, ממשיכה להתקיים לאחר פטירתה תחת הנהגתו של הרב יואל מורגנשטרן. לאחר פטירת האדמו"ר רבי משה טייטלבוים ב[[תשס"ו]], קיבלו על עצמם חלק מאנשיה את מרותו של בנו רבי [[זלמן לייב טייטלבוים]].