קשת איים – הבדלי גרסאות

[[שטח פנים|שטח הפנים]] של [[כדור הארץ]] נותר קבוע, ולכןבשל כאשרהאיזון נוצרשבין בניית קרום אוקייני חדש במקוםלבין אחד,איבוד שטחשל קרום זההאוקייני צריך להיות מופחת.עתיק, דבר זה מתרחשהמתרחש ב[[אזור הפחתה]]: מקום בו לוח אחד חודר אל מתחת ללוח אחר. במפגש בין שני לוחות אוקייניים, לוח הקרום הוותיק ("הלוח המופחת") – שהוא קר וצפוף יותר – חודר אל מתחת לקרום החדשהצעיר ("הלוח הרוכב"). באזור ההפחתה בין שני הלוחות נוצר [[שקע אוקייני|שקע]] צר ועמוק, הנוצר עקב משיכת הקרום הרוכב על ידי הקרום הנוחת באמצעות חיכוך. מישור חיכוך זה נקרא [[אזור בניוף]], והוא [[מוקד רעידת אדמה|מוקדן]] של [[רעידת אדמה|רעידות אדמה]] רבות באזור ההפחתה. כתוצאה מן החיכוך מתעקל קצה הלוח הרוכב ובולט כ[[רכס הרים]].

מתחת ללוח הרוכב גובר הלחץ ועולה הטמפרטורה, ומתרחשת [[התכה]] חלקית – ארגון מחדש של ה[[מינרל]]ים בסלעי הלוח המופחת. באמצעות [[התמרההתכת שטף]] (Flux Melting) – התכה בנוכחות נוזלים, בעיקר [[מים]] הנישאים על הלוח המופחת, המורידים את [[נקודת התכה|מתמירהנקודת ההתכה]] של הסלעים. התכה זו משנה את ה[[בזלת]] והופכת אותה ל[[אקלוגיט]] – סלע [[פלסי]] [[סלע מותמר|מותמר]] וגס [[גביש]]. הלוח המופחת מכיל [[סלע משקע|סלעי משקע]] [[סביבת היווצרות#סביבה ימית|ימיים]] שהורבדו מעל ה[[סלע יסוד|סלעים הגעשיים]] הבונים אותו. במהלך הפיכת הבזלת לאקלוגיט מאבד הלוח המופחת [[מים]] וחומרים נדיפים אחרים, הגורמים לירידת טמפרטורת ההתכה. תנאים אלה יוצרים [[מאגמה]] [[אנדזיט|אנדזיטית]] עד [[בזלת|בזלתית]] ש[[צפיפות החומר|צפיפותה]] נמוכה. צפיפות נמוכה זו – ביחס לצפיפות גבוהה של סלעי ה[[ליתוספירה]] של הלוח הרוכב – מאפשרת למאגמה לעלות ולחדור לתוכם. משם היא [[התפרצות געשית|מתפרצת]] אל פני השטח תוך שהיא יוצרת [[הר געש|הרי געש]] [[הר געש# הרי געש תת-ימיים|תת-ימיים]], הגדלים, מתרוממים מעל [[פני הים]] ויוצרים קשת של איים געשיים. צורת הקשת נובעת מ[[גאומטריה]] של לוח מעוגל המתקמט בהיכנסו מתחת למשטח מעוגל.