לודוויג לאכמן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Felagund-bot (שיחה | תרומות)
מ בוט - מחליף מסויים במסוים
Felagund-bot (שיחה | תרומות)
מ בוט - מחליף מסויים במסוים, מסויימ במסוימ
שורה 22:
לתפישתו של לאכמן, למרות המהפכה רבתי שיצר גילוי סובייקטיביות הערך על ידי [[קרל מנגר]], [[ויליאם סטנלי ג'בונס|ג'בונס]] ו[[לאון ואלרה]] בשנת [[1871]], ולמרות התפקיד החשוב שנודע לה, כלכלנים רבים, כולל כאלו מהאסכולה האוסטרית, לא הבינו את השלכות המהפכה במלואן. מבחינתו, זה היה הערך החשוב שתרם קיינס, בכך שלא התעלם מהחשיבות של הסובייקטיביות של הציפיות.
 
לאכמן דחה את ההנחה הקיימת אצל האייק כי בהליך השוק ישנה נטייה מסויימתמסוימת לשיווי משקל בכך שהציפיות והתוכניות שבעקבותיהן הופכים עקביים יותר ויותר. לתפישתו, בגלל שהעתיד אינו ידוע ואינו ניתן לידיעה, הציפיות חייבות להיות שונות והשונוּת בציפיות מונעת הופעת שיווי משקל: כדי לדעת את העתיד, אנו חייבים לדעת מה יהיו פעולותיהם של אנשים בעתיד. אבל כל פעולה המבוססת על ידיעה כזו תהיה חייבת להיות מבוססת על הידע שלהם בעתיד. על כן, כדי לדעת את העתיד נהיה חייבים להחזיק בידע על הידע העתידי, וזו סתירה במונחים. בחברה "קליידוסקופית" המשתנה באופן מהיר ובלתי-פוסק, אין נטייה הכרחית לשיווי משקל ולעקביות בתוכניות ייצור, משום שקצב השינויים והפרות שיווי המשקל מהיר בהרבה מכוחות שיווי המשקל, במיוחד משום שציוד הון עמיד וספציפי משתנה בערכו ובתועלתו לרוב עוד לפני ש"מיצה את עצמו" מבחינת תועלתו הכלכלית.
 
דחיית הרעיון של החשיבות העליונה של הכוחות הדוחפים לשיווי משקל לא הפכה את לאכמן ליקיר עמיתיו הכלכלנים. מבחינת רוב ההוגים בזרם המרכזי של החשיבה הכלכלית, נחשב לאכמן לבלתי-רלוונטי בשל כך, ואילו חלק מעמיתיו האוסטריים ראו בו קיצוני מסוכן. לתפישתם, הסובייקטיביות הקיצונית שלו חותרת תחת תקפות השוק החופשי ולמעשה, רק עם תחיית האסכולה האוסטרית בסוף שנות השבעים החל לאכמן לקבל תשומת לב רבה יותר.