שלום שכנא מפראהביטש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
החסיד (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1:
רבי '''שלום שכנא מפראהביטש''' נודע גם בכינויו "רבי שלום הגדול" (דער גרויסער רבי שלום).
(נולד ב[[ה'תקכ"ט]] - [[1769]] נפטר בייב[[תשריבתשרי]] [[ה'תקפ"ח]] ; [[1769]] - [[1828]]), אביו של רבי [[ישראל פרידמן מרוז'ין]].
 
==מתולדותיו==
שורה 7:
בהיותו בן שמונה נפטר אביו (ב[[י"ב בתשרי]] [[ה'תקל"ז]]). היתום הצעיר ואחיו הגדול ישראל חיים נשלחו על ידי אמם - שבחרה שלא להינשא בשנית - לביתו של ידידו של בעלה ותלמידו של חמיה רבי [[שלמה מקרלין]], על מנת שיגדלם ויחנכם בדרכי התורה והחסידות, בראותה בו המוכשר ביותר מבין ידידי בעלה למלאכה זו.
 
בגיל צעיר מאוד נישא לחוה נכדתו של רבי מנחם נחום מ[[חסידות צ'רנוביל|צ'רנוביל]] בעל ה"[[מאור עיניים (צ'רנוביל)|מאור עיניים]]", (שהתגורר באותה תקופה בפראהבישט) בת בתו מלכה, אשת רבי [[אברהם מקאריסצ'וב]], כשחלק גדול מחינוכו ספג בבית סבו הדגול.
 
לאחר שעבר חמיו זקנו - רבי מנחם נחום - לכהן כ[[מגיד (דרשן)|מגיד]] בעיר [[צ'רנוביל]], הוענק תפקיד המגיד בעיירה פראהביטש (פוהרבישצ'ה,או פראהבישט בעגה ה[[יידיש|יידישאית]], ברוסית:Погребыще) פלך [[קייב]], שב[[אוקראינה]] לרבי שלום שכנא. גדלותו העצומה הביאה אליו תלמידים מכל רחבי אוקראינה, ביניהם נמנו רבי [[נתן מברסלב]] שאף מציין זאת בכתביו וגיסו (אחי אשתו) [[רבי ישראל מבאפאליא]].
שורה 13:
==יחס גדולי הדור אליו==
גדולי דורו התייחסו אליו בהערכה רבה, הן עקב יחוסו הגדול והן מצד גדלותו בתורה בחסידות ובמידות. ומסופר כי [[אריה לייב משפולי|הסבא משפאלי]] התבטא כלפיו: "אביו היה מלאך (רבי אברהם המלאך) אם כך אמו הייתה מלאכית, לא פלא שנולד להם בן כזה. רבי [[נחמן מברסלב]] התבטא לאחר פטירתו: "בפראהבישט היה אור גדול שכבה והותיר אחריו חשכה עצומה".
גיסו רבי [[ישראל מבאפאליא]] מחבר הספר "[[עטרת תפארת ישראל]]", מצטט רבות את רבי שלום שכנא ומתאר אותו בתארים מופלגים; "צדיק יסוד עולם, אדוני מורי ורבי גיסי" ועוד.
עד היום נוהגים בקרב חסידי [[רוז'ין]] ובחסידויות נוספות, להזכיר את שמו בסילודין ב[[ליל שישי]] (יום חמישי בערב), באמירה "בזכות רבי שלום הגדול", כסגולה לשבת טובה. המקור לכך הוא אימרתו של רבי שלום שכנא עצמו כי אם מדברים על צדיקים בליל שישי זוהי סגולה לשבת טובה (א גוט שבת) "והסגולה תועיל גם אם ידברו ממני".
 
==צאצאיו==
* רבי אברהם פרידמן מפראהביטש - הוא אשר קיבל את שרביט ההנהגה עם פטירת אביו והוא רק בן שבע-עשרה. אך הוא לא הותיר אחריו שושלת. על צאצאיו נמנים אדמור"י "[[תולדות אברהם יצחק]]" ו"[[תולדות אהרן]]"
* רבי [[ישראל מרוז'ין|ישראל פרידמן]] מייסד שושלת רוז'ין וה[[אדמו"ר]] הראשון שלה, ממנה מסתעפות עד ימינו שושלות; [[חסידות סדיגורא]], [[חסידות בויאן]], [[בהושחסידות בוהוש]], [[חסידות וסלוי]] ו[[חסידות קופיטשניץ]].
 
==תורתו==
רבי שלום שכנא, לא הותיר אחריו דברי תורה בכתובים. גיסו הביא מדבריו בספרו "[[עטרת תפארת ישראל]]" וכן הובאו מדבריו בספרים: "משמיע שלום", "דרכי שלום" ו"נר ישראל".
 
{{מיון רגיל:שלום שכנא מפראהביטש}}