ועדת עציוני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 9:
בעקבות חשיפה זו ואירועים שונים אחרים הועלו מספר שאילתות בכנסת בנושא ומספר פעילים - בינהם הפוליטיקאי [[יוסי שריד]] והכדורגלן [[יוחנן וולך]] דחפו לבירור ציבורי וממשלתי של הנושא. ביוני 1971 החליט שר החינוך [[אשר ידלין]] להעלות הצעה לממשלה להקמת ועדת חקירה.
פרסום תוצאות הוועדה ב-[[21 בספטמבר]] [[1971 בישראל|1971]] זעזעו את ענף ה[[ספורט בישראל]], וכתוצאה מכך שונה עד היסוד ענף הכדורגל והגרלות ה[[טוטו]]. לדעת הוועדה, "השחיתות על תופעותיה השונות הוכחה הרבה מעבר למשחקי הליגה הלאומית בעונת המשחקים 1970/71". הועדה המליצה לאסור על גורמים מסוימים כמו מאמנים, שופטי כדורגל ושחקני כדורגל להמר, או להפעיל, או להיות שותפים, במישרין או בעקיפין, בכל הליך של הפעלת הימורים. הוועדה גם קראה ליתר [[שקיפות (מנהל)|שקיפות]] ופיקוח על ניהול הכספים בקבוצות הכדורגל השונות.
מספר אישים שהיו מעורבים בשחיתויות הועמדו לדין, בינהם יעקב מליחי, שחקן קבוצת [[בית"ר רחובות-עקרון]] (שנידון לארבעה חודשי מאסר וקנס כספי על מעורבותו במכירת משחק למהמר). הכנסת אף אישרה תיקון ל[[דיני העונשין]] הקובע עונש של שלוש שנות מאסר במקרה של הטיית משחק הקשורה למתן או קבלת [[שוחד]].
| |||