כתב הסובלנות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ArthurBot (שיחה | תרומות)
מ הגהה
שורה 10:
בראשיתו הוחל הכתב על העיר [[וינה]] והמחוזות [[בוהמיה]], [[מוראביה]], [[שלזיה]], [[הונגריה]] ו[[גליציה]]. בהמשך ביטא הכתב את המגמה ורעיונות ההשכלה, וציין אבן דרך בתהליך האמנציפציה ליהודים. כך ה[[פרלמנט]] ה[[צרפת]]י אישר את רעיון השוויון של ה[[דת]] ה[[יהדות|יהודית]] אל הדת ה[[נצרות|נוצרית]] ה[[נצרות קתולית|קתולית]], בשנת [[1848]].
 
מלבד הזכויות שהוענקו ליהודים, הונהגו גם כללים נוספים כדי להוביל לטשטוש ייחודיות הקהילה ובכך ניסיון להוביל לזניחת ה[[מנהג]]ים הייחודיים ליהודים; הצו התערב באופי ה[[חינוך]] וההתנהגות היום-יומית מתוך מטרה לטשטש את ההבדלים; כך למשל ביטל את החובה לגדל זקן, ביטל את האיסור לצאת מהבית בחגים הנוצריים, הטיל חיובים שונים על הכשרת המורים, ואיסור לכתוב [[עברית]] ו[[יידיש]] בתעודות פומביתפומביות. על מנת לעודד השכלה, אסר הצו על מי שלא למד בבית ספר להינשא לפני מלאת לו 25 שנה.
 
צו הסובלנות אסר הפעלה פומבית של בית כנסת ולא הכיר ביהודים כ[[קהילה]] דתית. {{ציטוטון|אין הם מהווים קהילה ממש בהנהגתו של ראש מבני אומתם, אלא כל משפחה לחוד תיהנה בשלוה מהגנת חוקי המדינה לפי הסובלנות שניתנת לה על ידי הממשלה של אוסטריה התחתית. לא יותר להם שום פולחן דתי פומבי, שום בית-כנסת פומבי, שלא יורשה להם להקים בית דפוס משלהם עבור ספרי תפילה וספרים עבריים אחרים.}} לא הותר ליהודים למנות [[רב]], אלא רק "[[משגיח כשרות|מפקח]] על הבשר ה[[כשרות|כשר]]".