קרב וינה – הבדלי גרסאות

'''קרב [[וינה]]''' ([[גרמנית]] '''Schlacht am Kahlenberg'''; [[טורקית]] '''II. Viyana Kuşatması''') הוא קרב מרכזי בין [[האימפריה העות'מאנית]] בהנהגתו של [[מהמט הרביעי]], לבין כוחות [[האימפריה הרומית הקדושה]], שכללו את הכוחות ה[[אוסטריה|האוסטרים]] [[גרמניה|הגרמנים]] ו[[פולין|הפולנים]]. הקרב נערך ב-[[12 בספטמבר]] [[1683]], לאחר [[מצור]] ממושך שהטילו העות'מאנים על העיר מאמצע חודש יולי. המצור נמשך כחודשיים (הקרב עצמו מהווה מחלקו האחרון של המצור). בחשכת הלילה, חפרו העות'מאנים [[מנהרה]] ודרכה החדירו כוחות עות'מאנים לתוך העיר. לאחר שריכזו כוחות בתוך העיר הפתיעו הכוחות העות'מאנים את האוסטרים והגרמנים. הכוחות המתגוננים הצליחו לבסס קו הגנה כנגד העות'מאנים, ולבסוף הצליחו לגרשם מן העיר, לאחר קרב קשה בסימטאותיה ורחובותיה.

 

 

לאחר שהעות'מאנים נהדפו מן העיר הם התכוננו לקרב נוסף, ויכלו לאוסטרים ולגרמנים הנצורים בעיר, אך הופעת הכוחות הפולנים הטתה את הכף, והטורקים נהדפו. הקרב הסתיים בניצחון אוסטרי סוחף. עקב תוצאות הקרב (וקרבות אחרים בין האוסטרים לעות'מאנים), נחתם בשנת 1699 [[הסכם קרלוביץ]], שלפיו ויתרו העות'מאנים על שטחים נרחבים באירופה, ומכאן, החלה שקיעתה של האימפרייה העות'מאנית, ושושלת [[בית הבסבורג|ההבסבורגים]] האוסטרית קבלה מעמד של חשיבות באירופה והוכרה ככוח דומיננטי משמעותי באזור.

 

 

לתוצאות הקרב היה ביטוי גם ב[[מוזיקה]]: ה[[אופרה]] של [[וולפגנג אמדאוס מוצרט|מוצרט]], [[החטיפה מן ההרמון]], שבמרכזה עומדים פחה [[טורקיה|טורקי]] ושתי נערות שסיפח להרמונו בניגוד לרצונן, נכתבה בהיענות להלך הרוח ששרר בווינה לאחר השחרור מאימת הפולש הטורקי שנים אחדות קודם לכן.