הקלטת טקס הכרזת העצמאות – הבדלי גרסאות

רלף הלינגר, הבעלים של אחד מאולפני ההקלטות הראשונים בארץ ישראל המנדטורית ("רדיו דוקטור"), טען שבידיו הזכויות הבלעדיות להקלטה של הטקס. שרת התרבות והספורט, [[לימור לבנת]], העניקה לו, כמו גם לברוך, בנו של לוסיאן זלצמן, תעודות הוקרה רשמיות על "תרומה להנצחת רגעיה ההיסטוריים של מדינת ישראל", וזאת מבלי לציין במפורש את הקלטות טקס הכרזת העצמאות<ref>[http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=694203 זלצמן נגד הלינגר: מי הקליט את בן גוריון מכריז על הקמת מדינת ישראל] באתר נענע </ref>. עם זאת, כשניסה הלינגר לתבוע את זכויות ההקלטה מ[[רשות השידור]] בשנת 1981, יעץ לו השופט, בבית משפט השלום בתל-אביב, על סמך עדותו של זלצמן, למשוך את תביעתו והלינגר אכן עשה זאת. בשנת 1985 תבע הלינגר ישירות את זלצמן על הפרה כביכול של זכויות היוצרים "שלו" על ההקלטה. התביעה נדחתה על הסף, בעקבות טיעונו של זלצמן כי מדובר באותו עניין כמו בתביעה נגד רשות השידור ומכיוון שהלינגר משך שם את תביעתו הרי שאין הוא יכול עוד לטעון בפני בית משפט אחר את אותן טענות. ערעוריו של הלינגר לבית המשפט המחוזי ולבית המשפט העליון נדחו על הסף{{הערה|הפרוטוקוליםמשה שלפרל דיוני, בתינעמה המשפט כהן, '''משפט טקס הכרזת המדינה הסתיים בנצחון רשות השידור''': רלף הלינגר תבע את רשות השידור על שימוש ללא רשות בהקלטת טקס הכרזת המדינה. במשפט הופיע עד שטען: "אני הקלטתי. הלינגר בכלל לא היה שם". [[חדשות (נמצאיםעיתון)|עיתון גם"חדשות"]] בידי13 ברוךבדצמבר 1984 )}}{{הערה|בית משפט השלום תל אביב,. הלינגר נגד זלצמן, בנוהחלטת של לוסיאןהשופט זלצמן)נתן עמית :"דוחה את התביעה על הסף... התובע ישלם לנתבע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 800 ₪..." ניתנה ביום 6 באפריל 1986}}.