עמנואל פרת – הבדלי גרסאות

|תפקידים אזרחיים=מנהל [[הכור הגרעיני בדימונה]], מדען ראשי של מערכת הביטחון

'''עמנואל (מנס) פרת (פרנסקי)''' ([[1911]] - –[[1978]]), ממייסדי וממפקדי [[חיל חימוש|חיל החימוש הישראלי]] ומפקד החיל. [[המדען הראשי]] של מערכת הביטחון וחתן [[פרס ביטחון ישראל]] עבור חלקו בהקמת ה[[קריה למחקר גרעיני - נגב]].

פרת נולד ב[[פולין]] ובשנת [[1939]] עלה ל[[ארץ ישראל]]. הוא הצטרף לארגון [[ההגנה]] בסמוך לעלייתו וב[[מלחמת העולם השנייה]] הצטרף אל [[הצבא הבריטי]], ועסק בארגון יחידת ההנדסה של ה[[הבריגדה היהודית|חי"ל]]. בשנת [[1944]] הוא הוסמך כ[[מהנדס]] בניין.

לאחר הקמת [[צה"ל]], הצטרף פרת לשורותיו כסגן [[קצין חימוש ראשי]] תחת [[אשר פלד]]. בשנת [[1949]] מונה פרת לראש שירותי הנדסת חימוש, בדרגת [[סגן אלוף]], ובשנת [[1950]] פרש משירותו. כעבור חודשים ספורים הוא נקרא שובלשוב לשירות במטרה לארגן את חיל החימוש המתהווה, אשר פעל עד אותה עת כמסגרת אחת לשירות החימוש, שירות הנדסת חימוש, חיל חימוש וציוד, חיל הטכנאים, שירות הובלה ויחידות נוספות. במסגרת עבודתו לאיגוד היחידות, נקבעו לראשונה נהלים קבועים ואחידים לטיפול ואחזקת כלי נשק והוקם לראשונה מערך ההדרכה של החיל להפצת הנהלים. בתחום הפיתוח נקשרו באותה עת קשריו הראשונים של החיל עם התעשיות הצבאיות.

בשנים [[1951]] - –[[1954]] כיהן פרת כקצין חימוש ראשי, בדרגת אלוף משנה. בשלהי כהונתו, בשנת 1954, אוחדו באופן רשמי כלל יחידות הסמך והוקם [[חיל חימוש]]. לאחר סיום תפקידו הוא התמנה לנספח צה"ל ב[[בורמה]] ובשובו לישראל, בשנת [[1957]], פרש מצה"ל.