הבדלים בין גרסאות בדף "ספקטרוסקופיית אלקטרוני אוז'ה"

מ
תיקון טעות שלי. סליחה על ריבוי העריכות!
מ (עריכה)
מ (תיקון טעות שלי. סליחה על ריבוי העריכות!)
במספר מקרים האנרגיה אינה נפלטת באמצעות פוטון אלא מועברת לאלקטרון אחר (שלא נמצא בקליפה הפנימית). זה האחרון ייפלט אף הוא מהאטום. האנרגיה האופיינית של האלקטרון הנפלט נתונה ע"י:
 
<math>\ E_{kin} = \left( E_{core state} - \left( E_{s1} \right) - E_{s2} \right) </math>
 
כאשר
<math>\ E_{core state} </math>
היא אנרגית מצב היסוד,
<math>\ E_{s1} </math>
היא אנרגית הקליפה הפנימית ו-
ו-
<math>\ E_{s2} </math>
הןהיא האנרגיותאנרגית שלהקליפה הקליפות החיצוניותהחיצונית. כיוון שאנרגיות האורביטלים הללו נקבעות לפי סוג היסוד, ניתן לקבוע את הרכב פני השטח של החומר.
 
פליטה של אלקטרון אוז'ה סבירה יותר ביסודות קלים מאשר בכבדים, כיוון שביסודות הכבדים האלקטרונים קשורים בצורה יותר חזקה ל[[גרעין האטום]]. לכן, השיטה רגישה יותר ליסודות קלים, ובניגוד לשימוש ב[[קרני X]], ניתן לגלות בבדיקה זו אף את היסוד [[ליתיום]]. מבחינה מעשית, ספקטרומטר אוז'ה יכול לגלות אלקטרונים החל מליתיום (3 = [[מספר אטומי|Z]]) ועד [[אורניום]] (92 = [[מספר אטומי|Z]]), ולעתים אף מעבר לכך (במספר [[ניסוי]]ים הצליחו לזהות את [[יסוד טרנס אורני|היסוד הטרנס אורני]] [[אמריציום]] (95 = [[מספר אטומי|Z]]). כמו כן, המכשיר מסוגל להבחין ב[[הסטה כימית]] (מושג מתחום [[תהודה מגנטית גרעינית|התהודה המגנטית הגרעינית]]) – וכך ניתן יהיה להסיק על הסביבה הכימית של האטום.