דיני משפחה – הבדלי גרסאות

נוספו 2 בתים ,  לפני 12 שנים
מ
אין תקציר עריכה
מ (תיקון)
מאין תקציר עריכה
* בשיטות משפט מסוימות מסווגים גם ענייני [[ירושה]] כענייני המעמד האישי.
 
הדין המהותי הנוהג בענייני המשפחה הוא לעתים הדין ה[[דת]]י, ולעתים הדין האזרחי, תלוי בשיטת המשפט הנוהגת במדינה, ובנסיבות העניין. ב[[מדינת ישראל]] ישנה סמכות ייחודית ל[[בית הדין הרבני]] או בית דין דתי אחר, לפסוק בעניין נישואים וגירושים, אך בכל יתר העניינים ישנה סמכות מקבילה עם [[בית המשפט למשפחה]]. בית הדין הדתי פוסק על פי הדין הדתי ([[המשפט העברי]] או חוקי ה[[שריעה]] למשל), אך בית הדין האזרחי פוסק על פי החוקים האזרחיים שחוקקה המדינה. לעתים ישנה סתירה בין מערכות החוקים. במקרה כזה מתקיים [[מרוץמירוץ סמכויות]] שכן כל צד ירצה לקיים את הדיון בערכאה הנוחה לו מבחינת הדין המהותי.
 
במקומות רבים מוקם בית משפט למשפחה המתרכז בדיני המשפחה. במדינת ישראל הוקם בית משפט כזה בעקבות חקיקת חוק בית המשפט למשפחה בשנת [[1995]]. מאפייניו העיקריים של בית המשפט למשפחה הם שופטים המכירים את התחום ובקיאים בו, פרוצדורה המאפשרת גמישות, כמתבקש מאופיו של הדיון, ויחידת סיוע הכוללת [[פסיכולוג|פסיכולוגים]] ו[[עובד סוציאלי|עובדים סוציאליים]] המסייעים לבית המשפט ולמתדיינים. עם זאת הגדרת סמכות הדיון של בית המשפט למשפחה בישראל רחבה, וכוללת כל סכסוך שהוא בין בני משפחה, בנוסף לסמכות בכל התחומים המסורתיים הנמנים בענייני משפחה. כך שגם סכסוך כספי בין אחים, למשל, נדון בפני בית משפט זה ולא בפני בית משפט רגיל, על אף שמבחינה מהותית אינו שונה מסכסוך כספי אחר.