הבדלים בין גרסאות בדף "אהרן מירסקי"

נוספו 38 בתים ,  לפני 11 שנים
מ
אין תקציר עריכה
מ (בוט החלפות: הוספת כוכבית;)
מ
{{אין תמונה|גבר}}
'''אהרן מירסקי''' ([[י"ח באייר]] [[תרע"ד]], [[14 במאי]] [[1914]], [[נובוגרודק]] – [[ח' באייר]] [[תשס"א]], [[1 במאי]] [[2001]], [[ישראל]]), היה [[משורר]] וחוקר [[ספרות]] [[ישראל]]י.
 
מירסקי נולד באביב [[תרע"ד]] בעיר [[נובוגרודק]], ב[[תחום המושב]] שב{{ה|אימפריה הרוסית}} (כיום ב[[בלארוס]]), וגדל בבית [[ציונות דתית|ציוני-דתי]]. הוא התחנך ב[[ישיבת תורה ודעת (פולין)|ישיבת תורה ודעת]], (שייסד אביו, הרב יהושע יצחק מירסקי), וב[[ישיבת מיר]]. בשנת [[1935]] ([[תרצ"ה]]) עלה כ[[חלוציות|חלוץ]] ל[[ארץ ישראל]] במסגרתוהיה מ[[חלוציות|חלוצי]] [[העלייה החמישית]],. הוא עבד כ[[פועל]] [[חקלאות|חקלאי]] ולמד בסמינר למורים של תנועת "[[המזרחי]]" (היום "מכללת ליפשיץ").
 
לאחר מכן החל בלימודים ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]]. בעבודת ה[[דוקטור]] שלו עסק בקשר בין [[פיוט]] ל[[מדרש]], והוכיח כי יסודותשיסודות הפיוט העברי הארץ-ישראלי מקורותיהם ב[[תלמוד]]. מחקרים אחרים שערך גילו מוטיבים מהיהדות בשירה [[אנגלו-סקסונית]] מימי [[המאה ה-10]]. כמו כן, מירסקי היה מראשוני החוקרים של שירת רבי [[ישראל נג'ארה]]. בין 12 ספרי המחקר שכתב נכללו פרשנות לשירתם של [[יוסי בן יוסי]] ורבי [[יצחק אבן חלפון]]. כןהוא היה מירסקי חבר [[האקדמיה ללשון העברית]], חבר מערכת [[דעת מקרא]] וחבר סגל באוניברסיטה העברית וב[[אוניברסיטת בר-אילן]] (במחלקה לספרות עם ישראל).
 
נוסף לעבודתו האקדמיתמירסקי עסק מירסקי עצמוגם בכתיבת שירה., בכתיבתוובכתיבתו הושפע מה[[תנ"ך]], ממה[[תורה שבעל פה]] ומפיוטים עתיקים. מוטיב חוזר בשירתו הוא קינה על הרס העם היהודי בתקופת [[השואה]], שבה נספו גם אביו ואחותו. ספרו "עלי שיח", שיצא לאור בשנת ([[1966]]), זיכה אותו ב[[פרס מימון]]. לאורך השנים התפרסמו שיריו בעיתוניבעיתון "[[הארץ]]", "ובכתבי העת [[מאזניים (כתב עת)|מאזניים]]", "[[תרביץ]]" ו"[[סיני (כתב עת)|סיני]]".
 
עבודתו ארוכת השנים בחקר שירה ובכתיבתה זיכתה אותואת מירסקי ב[[פרס ביאליק]] ל[[חכמת ישראל]] ובפרס מימון, ובשנת [[ה'תשנ"ט]] הוענק לו [[פרס ישראל]]. בנימוקי ועדת פרס ישראל צויןנאמר מירסקיעליו שהוא כ"אחד מעמודי התווך של מחקר הספרות העברית".
 
מירסקי נפטר ב[[ח' באייר]] [[תשס"א]].
 
== מבחר מספריו ==
* ליקט מ[[בראשית רבה]] וסידר: '''מדרש תנאים לבראשית''', [[מוסד הרב קוק]], תש"ס.
* '''ילקוט הפיוטים''', לקט שירים שערך וביאר, תשי"ח.
* '''עלי שיח''', שירים מיצירותיו, תשכ"ו.
* '''[[דעת מקרא]] - פירוש על [[ספר דברים]]''', הוצאת מוסד הרב קוק, [[תשס"א]].
*'''הפיסוק של הסגנון העברי''', מוסד הרב קוק, תשל"ח.