גבעונים – הבדלי גרסאות

ה'''נתינים''', היו בני מעמד חברתי שהתקיים ב[[עם ישראל|בישראל]] שהתקיים בתקופת [[שיבת ציון]] וב[[תקופת בית שני|ובית המקדש השני]], ונזכרוהם בספרינזכרים ב[[ספר עזרא|עזרא]] וב[[ספר נחמיה|ונחמיהספר נחמיה]]. הנתיניםהם היועסקו קשורים לעבודתבעבודת הפולחן ב[[בית המקדש|במקדש]], אך תפקידם נחשב לזוטר ביותר, שכן הם נמנים בסוף רשימות המשרתים, לאחר ה[[כהנים|הכוהניםכוהנים]], ה[[לווים|הלווים]], המשוררים והשוערים, ומכאן שתפקידם נחשב כזוטר ביותר.

על פי שמותיהם<ref>עזרא ב, מג-נד</ref> ניכר כי מוצאם היה נוכרי, ומסתבר שהיושהם היו צאצאים של עובדי מקדש שהגיעו עם כיבוש עמים קרובים לישראל [[תקופת בית ראשון|בימי בית ראשון]]<ref>מלכים א, ט כא</ref>.

בתקופה מאוחרת יותר, קבעו [[חז"ל]] איסור על הנתינים לבוא בקהל ישראל <ref>משנה, קידושין ד א ועוד</ref> והשוו להם מעמד [[יוחסין]] דומה לזה של [[ממזר|ממזרים]]. אמנםעם זאת, בתקופה שהאיסור נקבע, נתיניםמעמד הנתינים כבר לא התקיימוהתקיים באופן מעשי ושימשווהוא שימש מושג עיוני-[[הלכה|הלכתי]] בלבד. נראהכמו כי בפועלכן, בימינראה ביתכי שני,למעשה לא היו הגבלות חיתון כלשהם על הנתינים<ref>באמנת נחמיה (י כט) הם נחשבים כיהודים לכל דבר</ref>.