הבדלים בין גרסאות בדף "וימבלדון"

נוספו 4 בתים ,  לפני 11 שנים
הגהה ועריכה, תוך מספר שינויים בהתאם לכתוב בוויקיאנגלית
(תק')
(הגהה ועריכה, תוך מספר שינויים בהתאם לכתוב בוויקיאנגלית)
'''וימבלדון''' (באנגליתב[[אנגלית]] '''Wimbledon''') הוא אזור בדרום [[לונדון]] המהווה חלק מ[[רובע]] [[מרטון]]. האזור ממוקם 11.3 קילומטרים דרומית-מערבית ל[[צ'רינג קרוס]] ומוגדר ב[[תוכנית לונדון]] כאחד משלושים וחמישה האזורים המרכיבים את [[לונדון רבתי]]. האזור מפורסם בעולם כביתה של [[אליפות וימבלדון]] ב[[טניס]].
האזור מפורסם בעולם כביתה של [[אליפות וימבלדון]] ב[[טניס]].
 
==אטימולוגיה==
מקור משמעות השם "וימבלדון" ב[[אנגלית עתיקה]] היא '''גבעת וינמנס''' (Wynnman's hill)., באנגלית עתיקהכאשר משמעות המילה והסיומתהסיומת "דאן" (dun) היא גבעה. האיות הנוכחי של השם התקבל במהלך [[המאה ה-19]], לאחר שורה של שינויים באיות לאורך ההיסטוריה.
האיות הנוכחי של השם התקבל במהלך המאה ה-19 לאחר שורת של שינויים באיות שנעשו לאורך ההיסטוריה.
 
השםהאזור '''מוזכר גם בשם "וימבדונינג'''" ('''Wimbedounyng''') מוזכר באמנת הכפרבאמנה שנחתמה על ידי [[אדגר, מלך אנגליה]], ב-[[967]]. אותו שם מופיע במפה של לונדון משנת [[1786]] האזור מוזכר בשם "וימבלטון" (Wimbleton).
 
==היסטוריה==
האזור היה מאוכלס כבר ב[[תקופת הברזל]], שבה הוקם המבצר ב[[וימבלדון ופאטני קומונז|וימבלדון קומונז]]. מיקומה המקורי של וימבלדון היה בראש הגבעה הסמוכה לאזור שנקרא כיום "הכפר" (The Village).
בשנת [[1087]], נרשמה וימבלדון ב[[ספר יום הדין]] כחלק מאחוזת [[מורטלייק]]. הבעלות על אחוזת וימבלדון עברה מיד ליד במהלך ההיסטוריה. היא הוחזקה על ידי ה[[כנסייה]] עד שנת [[1398]]. בשנה זו [[תומאס ארונדל]], ה[[הארכיבישוף מקנטרברי]] הוגלה על ידי [[ריצ'רד השני, מלך אנגליה|ריצ'רד השני]] והשטחים שבבעלותו הועברו לבעלות הכתר.
 
בשנת [[1087]], נרשמה וימבלדון ב[[ספר יום הדין]] כחלק מאחוזת [[מורטלייק]]. הבעלות על אחוזת וימבלדון עברה מיד ליד במהלך ההיסטוריה. היא הוחזקה על ידי ה[[כנסייה]] עד שנת [[1398]]. בשנה זו [[תומאס ארונדל]], ה[[הארכיבישוף מקנטרברי]], הוגלה על ידי [[ריצ'רד השני, מלך אנגליה|ריצ'רד השני]] והשטחים שבבעלותו הועברו לבעלות הכתר.
[[הנרי השמיני, מלך אנגליה|הנרי השמיני]] העניק את וימבלדון ל[[תומאס קרומוול]], ה[[רוזן]] הראשון של [[אסקס]]. השטח הוחזר לבעלות הכתר הבריטי לאחר הוצאתו להורג של קרומוול בשנת [[1540]]. לאחר מכן העניק הנרי את השטח לאישתו האחרונה, [[קתרין פאר]]. עם מותה בשנת [[1548]] הוחזר השטח לבעלות הכתר פעם נוספת.
 
[[הנרי השמיני, מלך אנגליה|הנרי השמיני]] העניק את וימבלדון ל[[תומאס קרומוול]], ה[[רוזן]] הראשון של [[אסקס]]. השטח הוחזר לבעלות הכתר הבריטי לאחר הוצאתו להורג של קרומוול בשנת [[1540]]. לאחר מכן העניק הנרי את השטח לאישתולאשתו האחרונה, [[קתרין פאר]]. עם מותה בשנת [[1548]] הוחזר השטח שוב לבעלות הכתר פעם נוספת.
בתו של הנרי, [[מרי הראשונה, מלכת אנגליה|מרי הראשונה]], העניקה את האחוזה ל[[חשמן]] [[רגינלד פול]] שהחזיק בו עד מותו בשנת [[1558]]. אחותה של מרי, [[אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה|אליזבת הראשונה]] העניקה את בית האחוזה (אך לא את אדמותיה) ל[[כריסטופר הטון]] שמחר אותה באותה שנה ל[[תומאס ססיל]], הרוזן הראשון של [[אקסטר]].
אדמות האחוזה ניתנו למשפחת ססיל בשנת [[1588]]. המשפחה בנתה בית אחוזת חדש וגנים בסגנון [[העידן האליזבתני|האליזבתני]] של אותה תקופה.
 
בתו של הנרי, [[מרי הראשונה, מלכת אנגליה|מרי הראשונה]], העניקה את האחוזה ל[[חשמן]] [[רגינלד פול]] שהחזיק בו עד מותו בשנת [[1558]]. אחותה של מרי, [[אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה|אליזבת הראשונה]], העניקה את בית האחוזה (אך לא את אדמותיה) ל[[כריסטופר הטון]] שמחרשמכר אותה באותה שנה ל[[תומאס ססיל]], הרוזן הראשון של [[אקסטר]]. אדמות האחוזה ניתנו למשפחת ססיל בשנת [[1588]]. המשפחה בנתה בית אחוזה חדש וגנים בסגנון ה[[העידן האליזבתני|אליזבתני]] של אותה תקופה.
בשנת [[1638]] קנה [[צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה|צ'ארלס הראשון]] את האחוזה עבור אישתו, [[הנרייט מארי, נסיכת צרפת|הנרייט מארי]].
 
בשנת [[1638]] רכש [[צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה|צ'ארלס הראשון]] את האחוזה עבור אשתו, [[הנרייט מארי, נסיכת צרפת|הנרייט מארי]]. עם הוצאתו להורג של המלך בשנת [[1649]] עברה האחוזה מיד ליד בין תומכיתומכים הפרלמנטשונים השוניםשל הפרלמנט. במהלך תקופת [[הרסטורציה האנגלית|הרסטורציה]], בשנת [[1660]], חזרה האחוזה לבעלותה של הנרייטההנרייט מארי, שהייתה אימוכעת אמו של המלך החדש [[צ'ארלס השני, מלך אנגליה|צ'ארלס השני]]. המלכה מכרה את האחוזה ל[[ג'ורג' דיגבי, הרוזן השני של בריסטול]], ששכר את [[ג'ון אוולין]] לעצב מחדש את גני האחוזה.
בשנת [[1677]] נמכרה האחוזה לשר האוצר הבריטי [[תומאס אוסבורן, הדוכס הראשון של לידס]].
 
משפחת אוסבורן מכרה את האחוזה לסיר [[תאודור ג'נסן]], בעל [[חברת הים הדרומי]]. ג'נסן החל את בנייתו של בית אחוזה חדשהחדש במקומו של הבית שהוקם על ידי משפחת ססיל. התמוטטות החברה שלו מנעה ממנו לסיים את בניית האחוזה.
 
האחוזה הועברה ל[[שרה צ'רצ'יל, הדוכסית ממרלבורו]], שהרחיבה את האדמות השייכות לאחוזה וסיימה את בניית בית האחוזה בשנת [[1735]]. עם מותה הנכס הועבר הנכס לנכדה ג'ון ספנסר ולאחר מכן לרוזן ספנסר הראשון.
 
הכפר שעל אדמות האחוזה המשיך לגדול. הופעתה של ה[[כרכרה]] איפשרהאפשרה תחבורה מהירה וקלה יותר ל[[לונדון]].