|
|
|
==מקור ושימוש==
השימוש המתועד הראשון בביטוי הוא מן [[המאה ה-12]], ומיוחס לפילוסוף הצרפתי ה[[ניאופלטוניזם|ניאו-פלטוני]], [[ברנאר משארטר|ברנאר]] מ[[שארטר]]]]. החל מהמאה ה-13, התרחב השימוש גם בכתבים יהודיים, לאחר שבעל ה"[[תוספות רי"ד]]"<ref>שו"ת הרי"ד, סימן סב</ref> השתמש בביטוי (אותו שמע בסביבתו הנוצרית) כדי להצדיק את האפשרות לחלוק על הקדמונים, שנחשבו לגדולים יותר ב[[תורה]]<ref>ראו [[ירידת הדורות]]</ref>. גם בהקדמה לספר "[[שיבולי הלקט]]", המחבר מביא משל זה בשם "אחד מחכמי אומות העולם". ידועה גם ההקדמה של מחבר "מגילת אסתר" ל[[ספר המצוות להרמב"ם]], שבין היתר משתמש בנימוק זה "שהביא החכם הרופא שלמה אלמולי" כדי להצדיק "איך מלאני לבי לבא ולסתור דבר מדברי הראשונים, והמה חכמים מחוכמים".
בסמליות האמנותית בנצרות משויכת התמונה של ילד הרוכב על גבי ענק ל[[כריסטופורוס הקדוש]], הנושא את [[ישו]] התינוק על כתפיו.
|
