עולת ראייה – הבדלי גרסאות

נאמר בתורה ([[ספר שמות]] כג,יז; וכן שם לד,כג): "שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶל פְּנֵי הָאָדֹן ה'",<ref>[[ספר שמות]] כג,יז; וכן שם לד,כג.</ref> כלומר שהאדם מצֻווה לבוא לבית המקדש ברגל ולהראות לפני ה'. בפסוקים אחרים באותו פרק (שם יד-טו) נאמר: "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה... '''וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם'''",<ref>שם פסוקים יד-טו.</ref> ומכאן למדו שחובה על הבא לבית המקדש ברגל להביא עימו קרבן. התלמוד<ref>[[מסכת (חגיגה]] ז,א).</ref> קובע שקורבן זה חייב להיות קורבן עולה.

לפי מצווה זו, חובה על האדם לבוא לעזרה ביום טוב הראשון של החג ולהביא עימו קורבן עולה. קורבן זה יכול להיות פר, איל או כבש. לדעת הרמב"ם (<ref>הלכות חגיגה א,א).</ref> ניתן להביא קורבן זה גם מן העוף, אך לדעת [[ראשונים]] אחרים (<ref>[[רבנו חננאל]] ו[[רש"י]] ל[[מסכת חגיגה]] ז,א).</ref> – הקורבן אינו בא אלא מן הבהמה.

לקורבן זה אין שיעור מן התורה, שנאמר: "איש כמתנת ידו כברכת ה' אלוהיך אשר נתן לך" ([[ספר ,<ref>דברים]] ט"ז פסוק י"ז)טז,יז.</ref> אך חכמים קבעו שיעור מינימלי לערכו של הקורבן, לפי בית שמאי שתי מעות של כסף ולפי בית הלל (שהלכה כמותם) - מעה אחת של כסף.