עולת ראייה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 3:
 
==מקור המצווה==
נאמר בתורה ([[ספר שמות]] כג,יז; וכן שם לד,כג): "שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶל פְּנֵי הָאָדֹן ה'",<ref>[[ספר שמות]] כג,יז; וכן שם לד,כג.</ref> כלומר שהאדם מצֻווה לבוא לבית המקדש ברגל ולהראות לפני ה'. בפסוקים אחרים באותו פרק (שם יד-טו) נאמר: "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה... '''וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם'''",<ref>שם פסוקים יד-טו.</ref> ומכאן למדו שחובה על הבא לבית המקדש ברגל להביא עימו קרבן. התלמוד<ref>[[מסכת (חגיגה]] ז,א).</ref> קובע שקורבן זה חייב להיות קורבן עולה.
 
==החייבים במצווה==
שורה 13:
 
==דיני המצווה==
לפי מצווה זו, חובה על האדם לבוא לעזרה ביום טוב הראשון של החג ולהביא עימו קורבן עולה. קורבן זה יכול להיות פר, איל או כבש. לדעת הרמב"ם (<ref>הלכות חגיגה א,א).</ref> ניתן להביא קורבן זה גם מן העוף, אך לדעת [[ראשונים]] אחרים (<ref>[[רבנו חננאל]] ו[[רש"י]] ל[[מסכת חגיגה]] ז,א).</ref> – הקורבן אינו בא אלא מן הבהמה.
 
מי שבא לעזרה ביום הראשון של הרגל ולא הביא קורבן זה ביטל אפוא מצוות עשה ("יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ") ועבר על מצוות לא-תעשה ("וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם"). אין עונש [[מלקות (הלכה)|מלקות]] על לאו זה (משום שהוא "לאו שאין בו מעשה" – לאו שעוברים עליו בצורה פסיבית - שאין לוקים עליו).
שורה 21:
אף שקורבן "עולת ראייה" דוחה את יום טוב, אין הוא דוחה את השבת, וגם אם חל יום ראשון של יום טוב בשבת – אין מקריבים אותו בשבת, אלא לאחר השבת.
 
לקורבן זה אין שיעור מן התורה, שנאמר: "איש כמתנת ידו כברכת ה' אלוהיך אשר נתן לך" ([[ספר ,<ref>דברים]] ט"ז פסוק י"ז)טז,יז.</ref> אך חכמים קבעו שיעור מינימלי לערכו של הקורבן, לפי בית שמאי שתי מעות של כסף ולפי בית הלל (שהלכה כמותם) - מעה אחת של כסף.
 
==ראו גם==
שורה 33:
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.daat.co.il/encyclopedia/value.asp?id1=2481 מצות ראיון וקרבן עולת ראיה] באתר אנציקלופדיה דעת.
 
 
==הערות שוליים==
<references />
 
[[קטגוריה:בית המקדש]]