יעקב צבי מקלנבורג – הבדלי גרסאות

הרב '''יעקב צבי מקלנברגמקלנבורג''' ([[תקמ"ה]] - [[תרכ"ה]] ; [[1785]] - [[1865]]), היה מרבני אשכנז[[גרמניה]] ב{{ה|מאה ה-19}}, לחם ב[[יהדותהרפורמה מתקדמתביהדות|רפורמה]] שהתפשטה בקהילות היהודיות ב[[גרמניה]], התפרסם בחיבורו על התורהה[[תורה]] '''הכתב והקבלה'''.

נולד בערך בשנת תקמ"ה. מקור שם משפחתו הוא בחבל ארץ בגרמניה [[מקלנבורג|הנושא שם זה]] ושם התגוררו כנראה אבותיו. משנת תק"ץ (1830) שימש כרב ב[[קניגסברג]], בפרוסיהב[[פרוסיה המזרחית]]. נלחם בתקיפות וחריפות נגד הרפורמה שפשטה בתקופתו בגרמניה. יחד עם ה[[מלבי"ם]] יצא נגד אסיפת רבנים הרפורמיים שהתקיימה בשנת תר"ד (1844) בבראונשווייג. באסיפה זו דנו על "תיקונים" שיש להכניס בדת ועל קידום התנועה הרפורמית. החלטות האסיפה היו ביטול תפילת [[כל נדרי]] וההיתר לנישואין בין יהודים לגויים. המלבי"ם כתב על אסיפה זו: "קול תורת ה' תתייפח, ודמעתה על לחייה כי בגדו בה רעיה, כי נבערו קצת רעי אשכנז ואת ה' ניאצו, ויתאספו להפר דת וחוקים ועל צפוניו התייעצו. ויעלו רועים רבים יכנו את עצמם רבנים כל אלה חוברו אל עיר בראונשוויג אל עמק השידים שועלים קטנים ובזנבותיהם אודים..."<ref>בהקדמתו לפירושו על ספר ויקרא</ref>

חיבורו העיקרי הוא פירושו על [[חמישה חומשי תורה]] בשם "הכתב והקבלה". מטרת חיבור זה היא לחבר את התורהה[[תורה שבכתב]] (הכתב) עם [[התורה שבעל פה]] (הקבלה). ספרו זה ראה אור לראשונה עוד בחייו בשנת תקצ"ט, ונדפס שנית בשנת תר"מ, 15 שנה לאחר פטירתו, במהדורה מורחבת הכוללת פסקאות שנשמטו מהמהדורה הראשונה. מאז נדפס הספר במהדורות נוספות וזכה לפופולאריות רבה. בנוסף לחיבור זה כתב פירוש על התפילה בשם "עיון תפילה" שנדפס עם ספרו של הרב [[יעקב לורברבוים]] מליסא "דרך החיים".

בשנת [[תרכ"א]] (1861) היה מהראשונים שנתנו את [[הסכמה|הסכמתם]] לספרו של הרב [[צבי הירש קלישר]] "[[דרישת ציון]]". בהסכמתו כתב: "מי יתן ויתעוררו רבים מבני ישראל, משלמי האמונה, ויחזיקו בידיהם לנטוע ארץ הנשמה ולבנות הנהרסות, ולהצמיח קרן ישועה למייחלים לה'".

* השחתת שיער האמורה בפרשת קדושים היא דווקא השחתה של הרבה שיער בבת אחת. לפי הסבר זה יש מקום להתיר את הסרת השיער במספריים.<ref>הרב [[שבתי רפפורט]], [http://www.zomet.org.il/?CategoryID=198&ArticleID=220 גילוח הזקן במכונה], [[תחומין]]</ref>