יעקב צבי מקלנבורג – הבדלי גרסאות

הרבה[[רב]] '''יעקב צבי מקלנבורגמֶקְלֶנְבּוּרג''' ('''מעקלענבורג'''; [[תקמ"ה]] -בערך – [[תרכ"ה]] ; [[1785]] -– [[1865]]), היה מרבני [[יהדות גרמניה|גרמניה]] ב{{ה|מאה ה-19}}, לחםולחם ב[[הרפורמה ביהדות|רפורמה]] שהתפשטה בקהילות היהודיות ב[[גרמניה]],בגרמניה. התפרסם בחיבורו על ה[[תורה]] '''הכתב והקבלה'''. ספרו זה היה הראשון בסידרתבסדרת ספרים שהתפרסמו בתקופתו על ידי רבנים אורתודוקסים שונים במגמה למנוע את התפשטות רוחות [[תנועת ההשכלה היהודית|ההשכלה]] והרפורמה.

נולד בערך בשנת תקמ"ה. מקור שם משפחתו הוא בחבל ארץ בגרמניה [[מקלנבורג|הנושא שם זה]] ושם התגוררו כנראה אבותיו. בצעירותו עסק במסחרב[[מסחר]]. משנת [[תק"ץ]] ([[1830]]) שימש כרב ב[[קניגסברג]] ב[[פרוסיה המזרחית]], שם התוודע ל"מתקני הדת" ונאלץ להתמודד עמםעִמם. יחד עם ה[[מלבי"ם]] יצא נגד אסיפת רבנים הרפורמיים שהתקיימה בשנת [[תר"ד]] ([[1844]]) בבראונשווייגב[[בראונשווייג]]. באסיפה זו דנו על "תיקונים" שיש להכניס בדת ועל קידום התנועה הרפורמית. החלטות האסיפה היו ביטול [[תפילה (יהדות)|תפילת]] "[[כל נדרי]]" וההיתר לנישואיןל[[התבוללות|נישואין]] בין יהודים לגוייםל[[גוי]]ים. המלבי"ם כתב על אסיפה זו: "{{ציטוטון|קול תורת ה' תתייפח, ודמעתה על לחייה כי בגדו בה רעיה, כי נבערו קצת רעי אשכנז ואת ה' ניאצו, ויתאספו להפר דת וחוקים ועל צפוניו התייעצו. ויעלו רועים רבים יכנו את עצמם רבנים כל אלה חוברו אל עיר בראונשוויג אל עמק השידים שועלים קטנים ובזנבותיהם אודים..."}}<ref>בהקדמתו לפירושו על ספר [[ויקרא]].</ref>

חיבורו העיקרי הוא פירושו על [[חמישה חומשי תורה]] בשם, "הכתב והקבלה". מטרת חיבור זה היא לחבר את ה[[תורה שבכתב]] (הכתב) עם [[התורה שבעל פה]] (הקבלהה[[קבלה]]). ספרו זה ראה אור לראשונה עוד בחייו, בשנת [[תקצ"ט]], ונדפס שנית בשנת [[תר"מ]], 15 שנה לאחר פטירתו, במהדורה מורחבת הכוללת פסקאות שנשמטו מהמהדורה הראשונה. מאז נדפס הספר במהדורות נוספות וזכה לפופולאריות רבה. בנוסף לחיבור זה כתב פירוש על התפילה בשם "עיון תפילה" שנדפס עם ספרו של הרב [[יעקב לורברבוים]] מליסאמ[[ליסא]] "דרך החיים".

בשנת [[תרכ"א]] ([[1861]]) היה מהראשונים שנתנו את [[הסכמה|הסכמתם]] לספרו של הרב [[צבי הירש קלישר]] "[[דרישת ציון]]". בהסכמתו כתב: "{{ציטוטון|מי יתן ויתעוררו רבים מבני ישראל, משלמי האמונה, ויחזיקו בידיהם לנטוע ארץ הנשמה ולבנות הנהרסות, ולהצמיח קרן ישועה למייחלים לה'"}}.

נפטר ב[[ד' בניסן]] [[תרכ"ה]] ([[1865]]).

מטרת הספר ה"כתב והקבלה" היא "{{ציטוטון|לפרש את המקראות על דרך הפשט לאחדם עם התורה שבעל פה".<ref>}} (כ ךב[[עמוד שער|שער הספר</ref>]]). זהו הפירוש השלם הראשון על התורה שנכתב כנגד הגישה הרפורמית. בהקשר זה מדגיש המחבר "{{ציטוטון|כי התורה הכתובה והתורה המקובלת תאומות הנה ושתיהן צדקו יחדיו, ותפקחנה מעט עיניים עוורות לראות כי שתי תורות אלה תתלכדנה זו עם זו לא תפרדנה, ושתיהן אמת אחת הנה גם יחד, כי בידי רועה אחד נאמן ביתך נתנו מורשה לקהילת יעקב"}}.<ref>{{הערה|בסוף הספר, (לאחר [[ספר דברים)</ref>]].}} פירושו מראה את היסודות הלשוניים והדקדוקיים של דרשות [[חז"ל]] בטקסט המקראי, ובכך מראה את החיבור בין התורה שבכתב לתורה שבעל פה. "{{ציטוטון|אין הבדל בין הדרש ובין הפשט כי אם כמו תוך הכלי וחיצונו"}}.<ref>{{הערה|מאמר התורה בפתיחת הספר</ref>.}} הספר כולל פירושים לשוניים ופרשניים מקוריים רבים, והוא מרבה להסתמך מלבד על הפרשנות המסורתית גם על פירושיהם של ה[[גר"א]] ו[[שד"ל]].

* את המילה 'וינחם' הוא מפרש על סמך כמה מקורות במשמעות "רחמים", ומסביר לפי זה את הפסוק בספר בראשית: "וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ ויתעצב על לבו". פירוש מקורי זה פותר את קושייתם של פרשנים רבים על פסוק זה.

* את המילה 'אל' בפסוק "ויאמר [[קין]] אל [[הבל]] אחיו" פירש במשמעות של בעבור או בגלל, כמו בפסוק "אל הנער הזה התפללתי". פירוש זה מתרץ את קושיית רש"י במקום בדרך פשוטה.

* השחתת שיער האמורה בפרשת קדושים היא דווקא השחתה של הרבה שיער בבת אחת. לפי הסבר זה יש מקום להתיר את הסרת השיער במספריים.<ref>הרב [[שבתי רפפורט]], [http://www.zomet.org.il/?CategoryID=198&ArticleID=220 גילוח הזקן במכונה], [[תחומין]].</ref>