הבדלים בין גרסאות בדף "מחנה עולים"

הוסרו 43 בתים ,  לפני 10 שנים
בוט: מסיר פרמטר מיותר מתבנית:דבר בעקבות שינוי בתבנית (2 פעמים)
(מחיקת פסקה שאינה שייכת לערך)
(בוט: מסיר פרמטר מיותר מתבנית:דבר בעקבות שינוי בתבנית (2 פעמים))
==הקמת מחנות העולים==
 
מחנה עולים ראשון הוקם על ידי [[הסוכנות היהודית]] ב[[קרית שמואל]] עוד בתחילת 1947 ונקלטו בו 700 עולים ששוחררו מ[[מחנה המעצר בעתלית]] {{הערה|{{דבר||מחנה מעבר לעולים בקרית שמואל|1947/02/07|02001|7 בפברואר 1947||Ad|}}}}. לקראת הסיכוי לעליית 100,000 עולים מ[[מחנות עקורים|מחנות העקורים]] הכינה הסוכנות היהודית אלפי יחידות דיור בערים ובמושבות ובנוסף לכך עשרה מחנות עולים. אולם עד דצמבר 1947 רובם נותרו ריקים ומחנות עולים פעלו אז ב[[מחנה המעצר בעתלית]] (בה היו 1,400 עולים בנובמבר), בקרית שמואל וב[[חדרה]] {{הערה|{{דבר|ברכה חכם|לויכוח על קליטת עליה|1947/12/08|00201|8 בדצמבר 1947|}}}}.
 
לאחר [[החלטת החלוקה]] של האו"ם, עוד לפני תום [[המנדט הבריטי]], התגבר זרם העולים ל[[ארץ ישראל]] והם שוכנו על ידי הסוכנות היהודית במחנות עולים נוספות שהוקמו במחנות צבא שפונו על ידי [[הצבא הבריטי]] במרכזי היישוב היהודי. בשלב זה הוקם [[מחנה העולים בפרדס חנה]] וכן, הוקמו מחנות ב[[רעננה]], [[מעברת שבות עם|בית ליד]], [[בנימינה]] ו[[ראש העין]]. לאחר מכן הוקמו מחנות עולים בישובים: [[באר יעקב]] (על חלק ממחנה [[צריפין]]), קריית אליהו ([[חיפה]]), [[קרית מוצקין]] (מחנה צבאי מול תחנת הרכבת), [[רחובות]] (בדרום העיר) ו[[ירושלים]] (באזור תלפיות) <ref>מרים קצ'נסקי, ‏[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=12939 "המעברות"], מתוך: עולים ומעברות, 1948 - 1952, יד בן צבי, תשמ"ז, באתר מט"ח</ref>. במחנות העולים שוכנו רק עולים אשר לא הסתדרו לבד הודות ליוזמה אישית או קרובים בישראל. המחנות פעלו במתכונת [[מחנות עקורים|מחנות העקורים]] באירופה, כאשר [[הסוכנות היהודית]] דואגת לכל מחסורם של העולים עד עזיבתם את המחנה.
392

עריכות