חנוך רינות – הבדלי גרסאות

רינות נולד כחנוך ריינהולד ב[[פולין]]. בשנת [[1932]] הוא שהה ב[[ברלין]] והיה בין שבעת החותמים על פרוטוקול ייסוד תנועת "עזרה לנוער יהודי" של [[רחה פריאר]]. בפברואר [[1934]] [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]] והצטרף לקיבוץ [[עין חרוד]] כמדריך של קבוצה של כשישים נערים ונערות בני 15-16 <ref>{{דבר|שלמה שבא|זה התחיל בפברואר 1934|1959/02/23|00301|23 בפברואר 1959|}}</ref>, שהייתה הקבוצה הראשונה של [[עליית הנוער]] בניהולה של [[הנרייטה סאלד]] <ref>[http://www.irgun-jeckes.org/?CategoryID=290&ArticleID=1568 שרה בן ראובן, הנרייטה נגד רחה – פרק שלישי (אחרון)], אתר ארגון יוצאי מרכז אירופה</ref><ref>{{דבר|א. ח. אלחנני|רשות ישראלי לחינוך יהודי בתפוצות|1967/07/23|00304|23 ביולי 1967|}}</ref>. בהמשך היה מפקח בעליית הנוער <ref>{{דבר||חברת הנוער סירבה לאכול|1964/03/27|04100|27 במרץ 1964|}}</ref> והמנהל החינוכי של עליית הנוער. בשנת 1947 הוא הקים וניהל כפר נוער של עליית הנוער ב[[מחנות המעפילים בקפריסין]] <ref>[http://www.givathaviva.org.il/hebrew/yaari/18-6-07-osef-caprisin.pdf יובל דניאלי, תוצרת נוער: סיפורה של סדנת 'תו-נו' קבוצת נוער מגולי קפריסין], עמוד 7, אתר גבעת חביבה</ref>. בשנת 1953 הוציא לאור ספר בשם "נוער בונה ביתו" על עבודתו בעליית הנוער.

באוקטובר 1960 התמנה למנכ"ל משרד החינוך על ידי [[אבא אבן]]. בתקופת כהונתו, לאור יחסיו הקרובים עם [[צרפת]] והיותו יו"ר האגודה לידידות ישראל-צרפת הוא הגביר את לימודי הצרפתית בבתיה"ס בישראל. במהלך כהונתו גם החלו שידורי [[הטלוויזיה החינוכית]] בישראל. בשנת 1962 הצטרף למועצה הארצית למען [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית]] <ref>{{דבר||התקיימה בירושלים הישיבה הראשונה של המועצה הארצית למען התזמורת הפילהרמונית הישראלית|1962/03/29|00713|29 במרץ 1962|}}</ref>. בפברואר 1964 עמד מאחורי ההחלטה שלא לאפשר ללהקת [[הביטלס]] להופיע בישראל באומרו ש"לבושם ותסרוקתם, שירם דיבורם ותנועותיהם מבליטים זרות ומוזרות. ... היגררות זו של המוני בני נוער אחרי אליליהם מוכיחה כי קיים חלל בנפש הצעיר ושיממון ביומו ובערכיו" <ref>{{דבר|שלמה גינוסר|חופש לחיפושיות גם בישראל?|1964/02/28|00303|28 בפברואר 1964}}{{דבר||המשך|1964/02/28|00300|}}</ref>.

בינואר 1967, לאור חילוקי דעות בינו לבין השר [[זלמן ארן]] בעיקר על רקע רצונו של השר להאיץ את קצב מיזוג הגלויות, ובעקבות בריאותו הלקויה, התפטר מתפקידו <ref>{{דבר||רינות התפטר מתפקיד מנכ"ל משרד החינוך|1967/01/24|00212|24 בינואר 1967|}}</ref>. לאחר ההתפטרות שהה בשליחות חינוכית ב[[ארצות הברית]] לעמוד מקרוב על מצב החינוך היהודי בארץ זו. באוגוסט 1967 נתמנה ליועץ לענייני חינוך, הכשרת שליחים ומחקר ליושב ראש הנהלת [[הסוכנות היהודית]] <ref>{{דבר||ד"ר ח. רינות - יועץ ליו"ר הנהלת הסוכנות|1967/08/22|00802|22 באוגוסט 1967|}}</ref>. בתפקידו זה הוא ניהל מחקר של ראיונות עם מתנדבים שהגיעו לישראל לסייע לה בתקופה שלאחר [[מלחמת ששת הימים]] <ref>{{דבר|רות בונדי|איפה המתנדבים כולם|1967/12/01|02900|1 בדצמבר 1967|}}</ref>. בשנת 1968 הוא כיהן כחבר מליאת [[רשות השידור]] <ref>{{דבר||ח. יחיל ימשיך לכהן כיו"ר הוועד המנהל של רשות השידור|1968/09/09|00218|9 בספטמבר 1968|}}</ref>.