הבדלים בין גרסאות בדף "אנרכו-קפיטליזם"

הוסרו 37 בתים ,  לפני 10 שנים
מ
מ
 
=== חוק, סדר והשימוש באלימות ===
אנרכו-קפיטליסטים רבים מסכימים עם [[מוריס ולינדה טנהיל]], שבספרם "'''שוק למען החירות'''" מתנגדים לכל [[חוק]] [[מדינה]] באשר הוא. לדעת הטנהילים,לדעתם כל שיש לעשות כדי לקבוע אם מעשה מסוים הוא צודק או פסול, זההוא להשיב על השאלה האםאם יש בו משום תוקפנות של איש כלפי רעהו. לעומתם, [[מארי רות'ברד]] תמך גם בקודקס חוקים [[ליברטריאניזם|ליברטריאני]] מרוכז, למרותאף על פי שהוא היה בעד איסור "טבעי" בלבד על כפייה והונאה, תמיכתו נתונה גם לקודקס חוקים [[ליברטריאניזם|ליברטריאני]] מרוכז.
 
בניגוד לטנהילים וול[[מארי רות'ברד|רות'ברד]], שמבחינתם מידות טובות ו[[מוסר]] הם דרישות אידאולוגיות, [[דייוויד פרידמן]] מציעסבר ש"מערכות החוקים יווצרו לשם רווח בשוק הפתוח, כמו שספרים וחזיות מיוצרים בימינו. יכולה להיות תחרות בין סוגים שונים של החוק, כפי שישנה תחרות בין סוגים [או מותגים] שונים של מכוניות." לדבריו, ההנחה ששיטה זו תוביל ל[[חברה]] [[ליברטריאניזם|ליברטריאנית]] "עודנה טעונה הוכחה." לדעתו, בדרך זו יכולים להיווצר גם חוקים מאוד לא-ליברטריאניים כלל, כגון חוקים נגד [[סמים]]. יחד עם זאת, הוא חושב שחוקים כאלה יהיו נדירים משום ש"אם ערכו של החוק בעיני תומכיו יהיה נמוך מעלותו עבור קורבנותיו, חוק זה... לא ישרוד בחברה אנרכו-קפיטליסטית." מובן שחזון זה מתנגש עם גישתו של רות'ברד כלפי קודקס החוקים הליברטריאני, שלא אמור להיות נתון למיקוח או להשתנות על פי כללי [[היצע וביקוש]].
 
אנרכו-קפיטליסטים מוכנים להסכים לקיומה של הגנה קולקטיבית על החירות האישית (ז"א, כוחות [[צבא]] ו[[משטרה]], [[בית המשפט|בתי-משפט]]) רק אם גופים אלה נוצרים וממומנים באופן התנדבותי; כדבריו של [[גוסטב דה-מולינארי]]: "במשטר של חירות, ארגונם הטבעי של כוחות הביטחון לא יהיה שונה מזה של שאר הכוחות [בשוק]." חסידי הרעיון מציינים, שגופים פרטיים האחראים על צדק והגנה כבר קיימים, אחרי שנוצרו בטבעיות באותם תחומים, שבהם השוק הורשה לפצות על כישלונות ה[[מדינה]]. הם מביאים כדוגמאות את מוסדות הבוררות העצמאיים, חברות האבטחה והמשמר הקהילתי. בגלל טבעם הרצוני/התנדבותי, מוסדות משפטיים ומשטרתיים אלה יהיו לדעת האנרכו-קפיטליסטים שונים מאוד מבתי-המשפט והמשטרה הממלכתיים, שאופיים פולשני. מימון ההגנה על אלה, שאינם מסוגלים לשלם לגופים פרטיים יכול לבוא מארגוני [[צדקה]] המתבססים על תרומות מרצון, במקום שיגיע ממוסדות המדינה המבוססים על [[מיסוי]] כפוי. פתרון אחר שאנרכו-קפיטליסטים מציעים לבעיה זו הוא עזרה-עצמית שיתופית של קבוצות יחידים (אבטחה עצמית בהתנדבות קבוצתית).
 
כמו [[ליברליזם קלאסי]], ובניגוד ל[[פציפיזם]], אנרכו-קפיטליזם מאשר שימוש בכוח אם הוא נועד להגנה על יחידים או על [[רכוש]]ם. הקףהיקף השימוש בכוח הגנתי הוא נקודת מחלוקת בקרב אנרכו-קפיטליסטים. רבים מהם סבורים, שתפישת צדק בנוסח [[מידה כנגד מידה]], ז"א אפשרות להפעלת כוח שיגמול לעבריין על פי מידת החומרה של פשעו, תהיה הקו המנחה ב[[חוזה|חוזים]] שיקשרו בחברה אנרכו-קפיטליסטית. חלק מאנרכו-קפיטליסטים מאמינים ש[[בית סוהר|בתי-סוהר]] או [[עבדות]] חוזית הם מוסדות מוצדקים עבור ענישתם של אלה, שמפרים את כללי היחס אל רכושו של הזולת בחברה אנרכו-קפיטליסטית; אחרים היו מסתפקים בעונש הגליה או בהכרחה של מי שמפר חוזה לשלם לצד הנפגע את הרווחים שנעשו על חשבונו (מעבר לפיצוי על נזקים).
 
אחד ההיבטים השנויים במחלוקת של השימוש ההגנתי בכוח הוא [[מהפכה|מהפכנות]] אלימה נגד [[משטר]]ים [[רודנות|רודניים]]. אנרכו-קפיטליסטים רבים מעריצים את [[המהפכה האמריקאית]] ורואים בה מעשה לגיטימי של יחידים שפעלו יחד נגד הגבלות רודניות של חירויותיהם. למעשה, לדעתו של [[מארי רות'ברד]], המהפכה האמריקאית היא המלחמה היחידה בהשתתפות [[ארצות הברית]], שניתןשאפשר להצדיקה. אנרכו-קפיטליסטים אחרים, כמו [[סמואל אדוארד קונקין]], חושבים שמהפכות אלימות פוגעות במטרותיהן המוצהרות ושהינתקות מרבית של יחידים מן המערכת הכלכלית הממלכתית עדיפה עליהן.
 
== היסטוריה ומקורות ההשפעה ==