קיפאון פנים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אכרם (שיחה | תרומות)
דף חדש: '''קפאון פנים''' הינה תופעה הבאה לידי ביטוי בהופעת סדר גבישי (ארוך טווח) בשכבות הפנים של נוזל. התופע...
 
אכרם (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 2:
התופעה התגלתה (נסיונית) בתמיסות [[אלקאן|אלקאנים]] ו[[פולימר]]ים דומים בתחילת שנות ה- 90 ע"י שתי קבוצות בו זמנית. קבוצתו של פרופ' ג'ון ארנשו (אוניברסיטת קווין בבלפסט-אירלנד) חקרה את התופעה ע"י [[פיזור]] אור, אך שיטה זו לא אפשרה לקבוע את עובי השכבה הקפואה והאם היא אכן מסודרת. במקביל פרסמה את מחקרה קבוצה בראשות פרופ' [[משה דויטש]] ([[אוניברסיטת בר-אילן]]) ד"ר בן אוקו (המעבדה הלאומית ברוקהייבן- ניו-יורק) וד"ר אריק סירוטה (תאגיד הדלק הבינ"ל- אקסון) אשר חקרה את התופעה באמצעות השתקפות קרני רנטגן שאפשרה להם להראות שהשכבה הקפואה הינה שכבה אחת בה מסודרות המולקולות במקביל לנורמל לשכבת הפנים ובמבנה [[הקסגונלי|המערכת הגבישית ההקסגונלית]].
 
תופעה דומה שהתגלתה ע"י פרופסור ג'נס אלס-נילסן (המעבדה הלאומית ריסו-דנמרק) ופרופסור פיטר פרשן ([[אוניברסיטת הרווארד]]) בתחילת שנות ה-80, תיארה הופעה של "פאזה סמקטית" בפני המשטח של נפח נוזלי בעל "פאזה נמטית" ב[[גביש נוזלי|גבישים נוזליים]]. אולם, בתופעה זו שכבת הפנים לא היתה מסודרת או מוגבלת לשכבה אחת בלבד.
מאז גילוי התופעה באלקאנים נצפתה התופעה במגוון רחב של פולימרים ובין [[מצב צבירה|מצבי צבירה]] שונים: נוזל-אוויר, נוזל-[[מוצק]] ו-נוזל-נוזל.