צלחות דוד – הבדלי גרסאות

מערך נראטיבי בן תשעה פריטים מכסף הוא ייחודי לתקופה הביזנטית. [[קורט וייצמן]] (Kurt Weitzmann) העלה את ההשערה כי מקור המודל של מערך כזה הוא בהשפעה מאמנות עיטורי [[כתב יד (העתק)|כתבי יד]], אל אף הייחודיות של התיאורים.<ref>ראו: Weitzmann, Kurt. "Prolegomena to a Study of the Cyprus Plates." '''Metropolitan Museum Journal''', Vol. 3 (1970). Source: Silver Plate with David and Goliath [Byzantine] (17.190.396) | Heilbrunn Timeline of Art History | The Metropolitan Museum of Art</ref> יש להניח כי הצלחות נבנו כמערך שלם שמרכזו הוא הצלחת הגדולה ביותר המציגה את הקרב בין דוד ל[[גוליית]], וסביבה מאורגנות שאר הצלחות בהתאם לסיפור המקראי. ייתכן אף וסידור הצלחות תוכנן ליצור את האות היוונית [[X]], המסמלת את [[ישו]]. <ref>ראו: '''Masterwork of Byzantine Art THE DAVID PLATES: The Story of David and Goliath''', The Metropolitan Museum of Art, 2001</ref>

חוקרים שהתמקדו ב[[איקונוגרפיה]] של דימויים אלו הצביעו על האופן שבו שולבו דימויים מן המקרא עם סמלים וצורות ביטוי הלקוחים מן המסורת היוונית-רומית הפגנית. בתיאור הצגתו של דוד בפני [[שאול]], לדוגמה, מתוארות הדמויות על רקע מבנה העשוי משני צמדי עמודים בסגנון קורינטי, הנושאים [[אפריז]] וקשתו[[קשת (מבנה)|קשת]]. למרות השטיחות של התיאור מבנה זה מופיע בשתי צלחות נוספות כחלק מקונבנצייה של תיאור קדושה ומלוכה. [[ארנסט קיצינגר]], לדוגמה, השווה את תיאור זה לתיאור הקיסר תיאודיסיוס על גבי צלחת כסף מן האקדמיה להיסטוריה ב[[מדריד]]. השוואה זו, טוען קירצגר, מציגה את הצד החילוני בתיאור שהוא דתי מעיקרו.<ref>ראו: E. Kitzinger, '''Byzantine art in the making: main lines of stylistic development in Mediterranean art''', 3rd-7th century Cambridge, 1977, pp. 110-111</ref>