באדה מריאם הראשון, קיסר אתיופיה – הבדלי גרסאות

'''באדה מריאם הראשון''' ([[געז]]: "በእደ ማርያም", תרגום: "בידי מרים") היה קיסר [[האימפריה האתיופית]] לקראת סוף תקופת [[תור הזהב של אתיופיה|תור הזהב]]. מריאם נולד בעיר [[דברה ברהן]] ב-[[1446]] בשם "הנסיך חאזקאיס" היה בנה השני של הקיסרית היהודייה [[ציון ציפורה]] מהקיסר [[זרע יעקב, קיסר אתיופיה|זרע יעקב]]. הוטבל ל[[נצרות]] בשם "באדה מריאם". יירש את אביו לאחר שזה נפטר ב-[[26 באוגוסט]] [[1468]] הוכתר בשם "אדמס סגד" אימץ את שם המלכות "דווית השלישי".

כאשר אביו גילה שקבר את אמו שהוא עצמו נתן פקודה להורגה בעקבות המרד, הוא כעס עליו אך לאחר שהבין שבאדה מריאם לא יבגוד בו ולאחר שכנוע מ[[הכנסייה האתיופית]] הוא השלים עם בנו,. באדה מריאם הוכרז כיורש מכיוון שהיה בנו השני של הקיסר, הבןומכיוון שהבן הבכור [[צאגה אמלק|אסקל]], בחר לבגוד באביו לאחר ששיחררשהוא שיחרר את השבויים היהודים שהוחזקו בגלל כעסו על רצח אמו בידי אביו, אסקל. בסופו של דבר הצטרף אסקל לנזיר [[אבא צברה]] שהיה אחד מהשבויים וחלוהחל לנדוד יחד איתו בכפרי [[ביתא ישראל]] ושינה את שמו ל"צאגה אמלק" (פירוש: "בן המלך"). בריחתו ובגידתו של אסקל סימנה את באדה מריאם כיורש לכס הקיסרות, שמונה שנים לאחר מות אמו ובריחת אחיו הגדול הוא הוכתר לקיסר אתיופיה.