אוסטר אוטוקרט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ליעד ברקת, |
מ תקלדה |
||
שורה 30:
בטרם הקמתם של מדינת ישראל ו[[חיל האוויר הישראלי]], פעל ב[[היישוב|יישוב]] [[שירות האוויר]] (ש"א) של "[[ההגנה]]". עם הקמתו של שירות האוויר בנובמבר 1947, היה אוסטר J1 אוטוקרט אחד משבעת המטוסים שעמדו לרשות השירות. האוסטר, שכונה "האוסטר הציווילי", היה המטוס הראשון לנחות ב[[גוש עציון]] הנצור ב־[[7 בפברואר]] [[1948]].
בינואר 1948 רכש שירות האוויר 20 מטוסי אוסטר מפורקים מהצבא הבריטי, במסווה של עסקה עם [[הסוכנות היהודית]]. המטוסים הובלו מבסיס עקרון של חיל האוויר המלכותי ל[[יקב]] נטוש במושבה [[שרונה (מושבה)|שרונה]] (היום בשטח [[הקריה]]). במרתפי היקב עמלו טכנאים להכשיר את המטוסים לטיסה, וב־[[3 במרץ]] עשה ראשון המטוסים המשופצים את טיסת הבכורה שלו. בסך הכל הוכשרו לטיסה 18 מתוך 20 המטוסים <ref>ליעד ברקת, * {{אתר חיל האוויר|973-16622-HE|כשבספיט היה חור}}</ref><ref>אבי משה-סגל, [http://www.iaf-museum.org.il/site/museum.asp?pi=13&doc_id=212 מטוסים במרתפי היין], אתר מוזיאון חיל האוויר</ref>.
על מטוסי האוסטר, שצלילי מנועיהם הקנו להם את הכינוי "'''פרימוס'''" על שם [[פרימוס|מתקן החימום]] הרועש, נצבעו מספרי רישוי שחלקם זהים, כדי להטעות את הבריטים, שלא העלו בדעתם שמהגרוטאות שמכרו יושמשו מטוסים. המטוסים הוצבו בטייסת א' בשדה רידינג (לימים [[שדה דב]]) תחת פיקודו של [[אלי פיינגרש (אייל)]]. הם תוחזקו בעזרת גרוטאות שהשאירו מאחוריהם הבריטים.
| |||