הבדלים בין גרסאות בדף "חפירה ארכאולוגית"

מ
בוט החלפות: הייתה ; דוגמה; מסוים; תוכנית; לעתים; מדויק; ארכאולוג; תת-;
מ (בוט החלפות: הייתה ; דוגמה; מסוים; תוכנית; לעתים; מדויק; ארכאולוג; תת-;)
לאחר שהוגדרה שאלת המחקר, והארכאולוג החליט לחפור אתר חדש, עליו להחליט היכן לחפור באתר שנבחר. פעמים רבות השטח גדול מאוד והתקציב של הארכאולוג מוגבל, ולכן חשוב שיאתר את השטח שיענה מהר ככל האפשר לשאלת המחקר שלו. לשם כך עליו לבצע [[סקר ארכאולוגי]].
 
האזור שנחקר מחולק למשבצות הנסקרות באופן שיטתי על ידי חוליית הסקר. הסוקרים עוברים ברגל ומתעדים את הממצאים על פני השטח כגון: קירות, [[חרס]]ים, [[מטבע]]ות, שברי כלי זכוכית ועוד. שינויים [[טופוגרפיה|טופוגרפים]] על פני השטח או ה[[תל]] עשויים לתת רמז נוסף לחופר. שקע בשולי התל, למשל, עשוי לתת רמז על קיומו של [[שער]] בחומה. כל המידע שנאסף ותועד מעובד לאחר מכן והוא הבסיס להחלטת הארכאולוג היכן להתחיל לחפור בשטח שנבחר. ההחלטה של הארכאולוג לחפור באזור מסוים באתר היא בסופו של דבר [[השערה (מדע)|השערה]] מלומדת. פעמים רבות המקריות מביאה לתגליות חשובות לדוגמה: ב[[תל לכיש]] נתגלה [[מקדש]] [[כנען|כנעני]] מחוץ לחומות בעת הכנת השטח שבו התכוונו החופרים לשפוך את העפר שנופה.{{הערה| [[רוני רייך]], '''[[הזמנה לארכיאולוגיהלארכאולוגיה]]''', [[דביר (הוצאת ספרים)|דביר הוצאה לאור]], 1995, עמוד 135}}
 
===התארגנות לחפירה===
כדי לחפור באתר מסוים על הארכאולוג לקבל רישיון חפירה. בישראל שבתחום [[הקו הירוק]] וב[[רמת הגולן]] הרישיון ניתן על ידי [[רשות העתיקות]]. הרישיון שבשטחים האחרים (שטחי [[יהודה ושומרון]] ועד שנת [[2005]] גם ב[[רצועת עזה]]) ניתן על ידי קצין המטה לארכאולוגיה הפועל במסגרת [[המנהל האזרחי]] לפי החוקים הנהוגים בשטחים אלה. הרישיון ניתן מתוקף [[חוק העתיקות]], התשל"ח-1978.
 
רישיון החפירה כולל את הנתונים הבאים: הארכאולוג האחראי, המוסד האקדמי במסגרתו נעשית החפירה, גורם מממן, שם האתר, [[נקודת ציון|נקודות ציון]] ב[[רשת ישראל החדשה|רשת ישראל]], תאריכי חפירה, ועוד. לכל רישיון מצרפים את תכניתתוכנית המחקר, מפת האתר עליה מסומנים שטחי החפירה המתוכננים, פירוט תקציבי החפירה ועוד.{{הערה|[http://www.antiquities.org.il/images/forms//rishayonha.pdf טופס רישיון חפירה של רשות העתיקות]}} הרישיון שניתן הוא לשנה אחת בלבד. בכל שנה יש להגיש בקשה מחודשת לרישיון חפירה.
 
==פעולות קדם חפירה==
[[קובץ:Fatzael 7 015.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מדידת גובה בחפירה]]
לאחר בחירת האזור שיחפר באתר, מסמנים אותו ברשת של ריבועים. הריבועים נקבעים על תכניתתוכנית האתר. כל האתר מרושת ברשת של קווי אורך ורוחב שמסומנים באותיות (קווי רוחב) ומספרים (קווי אורך). כך גם קל לאתר ריבוע ספציפי, שם הזיהוי מלווה אותו לכל אורך החפירה, לדוגמאלדוגמה: ריבוע A2, F1 וכו'. בישראל נהוג שרשת הריבועים תהיה בגודל של 5X5 מטר (שיטה זאת נקראת "השיטה הישראלית"{{הערה|רוני רייך, '''הזמנה לארכיאולוגיהלארכאולוגיה''', עמוד 145}}). החפירה נעשית לפי ריבועי החפירה. באתר קטן יסומן כל השטח בריבועים. הסימון נעשה באמצעות נעיצת יתדות באדמה. ריבועים אלה מהווים בסיס ליחידת החפירה היסודית באתר. באתרים המוגדרים [[פרהיסטוריה|פרהיסטוריים]] רשת הריבועים קטנה הרבה יותר - נהוג לסמן בה רשת של 1X1 מטר. נעשית מדידה של גובה פני השטח בעזרת מכשיר מדידה מתאים כגון [[מאזנת]] או [[תאודוליט]] ונקבעת הנקודה שתהיה נקודת ה[[בנצ'מרק (מדידה)|בנצ'מרק]]. הנקודה שעליה יוצב מכשיר מדידת הגובה והוא יהיה נקודת ההתייחסות בכל מדידה של גובה השטח בריבועי הפירה.
 
הארכאולוג בוחר מתוך הריבועים שסומנו את הריבועים בהם יחל לחפור, מחלק את החופרים לקבוצות ולכל קבוצה ממנה חופר מנוסה יותר המשמש כמנהל השטח הספציפי. לעתים יחליט הארכאולוג להתחיל לחפור בו זמנית בשני שטחים שונים באתר. כל שטח מקבל שם שהוא שם הזיהוי שלו בכל החפירה כגון שטח A, שטח B.
בתחילת החפירה נקבע שטח מחוץ לאזור שנקבע לחפירה אליו שופכים את העפר שנאסף בתוך החפירה וכן את האבנים המוצאות מהשטח. החפירה מתנהלת בצורה מפולסת. בני אדם חיים על משטח אופקי המהווה [[רצפה]] שהיא "מפלס חיים". זהו השטח שבו פעלו והתקיימו בני אדם ברגע נתון. על מפלס החיים ניתן למצוא עקבות לפעילות אנושית כגון שרידי מזון, מוקדי אש בצורת [[פיח]], חרסים שונים ועוד. כדי לא לערבב בין המכלולים השונים ובין מפלסי החיים של תקופות שונות מקפידים על חפירה מפולסת.
 
החופר אוסף את הממצאים ל"סל" ואת העפר והאבנים מסלק מהשטח. כבר בעת הכנסה לסל נעשית הפרדה בין סוגי ממצאים שונים. ה[[חרס]]ים מוכנסים ישירות לתחתית הסל, ואילו עצמות [[בעלי חיים]] מופרדות ומוכנסות בשקית פלסטיק נפרדת המוצמדת לסל. על החופר להקפיד לשמור על ניקיון השטח. כל סילוק עפר מלווה בפעולת טיאטוא של השטח. ההקפדה על כך תאפשר לחופר לזהות ולהבחין בכל שינוי שחל בצבע העפר. שינוי זה יכול להצביע אולי על מפלס חיים חדש או במקרה של עפר בצבע אפור על חורבן הנובע משריפה ועוד. פעולת הטאטוט היא בעצמה פעולת חפירה כי היא מסירה עפר. לעיתיםלעתים קרובות בעת פעולת הטאטוא מתגלה ממצא שלא נתגלה לפני כן, לעתים מדובר בממצא חשוב ושלם. גילוי הממצא בשלב זה לפני שהוא הוסר בחפירה גסה יותר מאפשרת לתעד במדויק את מקומו למדוד את גובה פני השטח שבו נמצא לצלם ולתעד את הפרטים המדויקים של הממצא הספציפי.
 
אם מתגלה שינוי בצבע העפר יש לבדוק האם מדובר בלוקוס חדש. שינוי בצבע העפר הינו אחד המדדים לקבלת החלטה בשינוי הלוקוס. בכל מקרה חשוב להחליף "סל" ולהפריד בין הממצאים שנמצאו בעפר בעל הצבע החדש. מסמנים ורושמים זאת ביומן החפירה. ייתכן שבדיעבד יסתבר שלשינוי צבע העפר אין כל משמעות, אבל אם יסתבר שיש לו משמעות הפרדת הממצאים לסל חדש מאפשרת זיהוים לפי המילויים השונים. חלק מדליי העפר בחפירה מועברים לסינון ברשת במטרה למצוא ממצא קטן יותר שלא ניתן לגלותו בחפירה רגילה, כגון [[חרוז (חפץ)|חרוזים]] ועצמות דגים.
 
תוך כדי החפירה כל [[לוקוס (ארכאולוגיה)|לוקוס]] המהווה יחידה [[סטרטיגרפיה (ארכאולוגיה)|סטרטיגרפית]] כגון עפר בעל אופי אחיד, קיר, מתקן או רצפה, מקבלת מספור, נרשמת בתכניתבתוכנית האתר, מתוארת ונקבעים גבולותיה ומפלסיה. בעת החפירה יש לקבוע את ה[[כרונולוגיה יחסית|כרונולוגיה היחסית]] של כל אחד מן המרכיבים המתגלים בחפירה, כל קיר, רצפה, מתקן, מילוי עפר וכדומה. יש לקבוע מהו המרכיב הקדום ביותר באתר, מה נוסף אחריו, מה נוסף לאחר מכן, וכך הלאה. דבר זה יכול להיעשות אך ורק באתר תוך כדי החפירה ותוך כדי התבוננות במרכיבים השונים בשעת החשפותם. הדבר נעשה על ידי בירור היחסים הסטרטיגרפיים בין המרכיבים. כך למשל, קירות הצמודים לקירות אחרים עשויים להיות בני זמן אחד, ואילו קירות הבנויים על גבי אחרים - מאוחרים להם בזמן. לעומת זאת ה[[כרונולוגיה מוחלטת]] של מרכיבי האתר, הקובעת את זמנם במונחים של שנים ביחס למניין השנים הנהוג כיום (לפני הספירה, לאחר הספירה), נעשית לאחר תום החפירה באמצעות הנתונים שנאספו, כגון מחקר כלי החרס, זיהוי המטבעות (בעיקר לאחר שנוקו במעבדה), מחקר רדיומטרי של חומר אורגאני שנאסף בעזרת [[תיארוך פחמן-14]], ושיטות מקובלות נוספות.
 
===הטיפול בממצאים===
בסיום יום החפירה כל השטח שנחפר מנוקה ומטואטא. נעשית מדידה של פני השטח בכל לוקוס. אזורי החפירה השונים מצולמים והממצאים שנאספו נלקחים משטח החפירה לאזור ההתכנסות של משלחת החפירה (לרוב באזור המגורים של המשלחת) גם ציוד החפירה נאסף ולא נשאר בשטח. באזור התכנסות המשלחת מוכנסים כל החרסים לדליים עם מים. החרסים מכוסים לרוב בשכבת עפר שנצמדה אל החרס במשך כל זמן שהותו באדמה. יש להסיר שכבה זו כדי לאפשר בחינה טובה יותר של החרס, סוג הכלי אליו היה שייך ותקופתו. ההסרת הצימדה מאפשרת גם לזהות ביתר קלות את העיטור כל הכלי. הממצאים שהוכנסו ביום הקודם לדלי מים עוברים תהליך של הברשה בעזרת מים ומברשות קשות קטנות להסרת שארית הצימדה. החרסים מונחים לייבוש בתוך ארגז פלסטיק מחורר. בכל שלב ושלב התהליך נעשה ברמת ה"סל" תוך שמירת כרטיס הסל בצמוד לחרסים. פעולה זאת נקראת "שטיפת חרסים".
 
השלב הבא הוא מיון הממצאים. המיון נעשה שוב על פי סלים. הארכאלוג החופר ביחד עם מנהל השטח והחופרים יושבים סביב שולחן. הממצאים מונחים על השולחן. נעשה מיון של החרסים. אין צורך בשמירת כל החרסים. נשמרים רק ממצאים אינדיקטיביים המאפשרים זיהוי הכלי כגון שפת הכלי. אם נמצאו מכלי מסוייםמסוים מספיק שברים הכלי נשלח ל[[רפאות]] (תהליך של חיבור השברים ושחזור הקטעים החסרים לכלי שלם). בעת המיון נעשית הפרדה בין סוגי השברים השונים כגון: ידיות, שפות כלי, בסיסים ושברי גוף. כל שבר מגודל מסוים הנקבע על ידי הארכאולוג נספר. ביומן החפירה נרשמים נתונים אלה. ממצאים קטנים כגון עצמות בעלי החיים שנמצאו בחפירה נשמרים כולם ונשלחים ל[[ארכאוזואולוג]] המתמחה בזיהוי עצמות, אבני ה[[צור (סלע)|צור]] שנמצאו נשלחות למומחה צור.
 
התיעוד שנאסף בשטח ביומני החפירה והמידע שנצבר בעת פעולת המיון של הממצאים מועלים בסיומו של כל יום חפירה בצורה שיטתית למחשב.
חפירת הצלה היא חפירה ארכאולוגית לא מתוכננת. היא נעשית בעקבות פגיעה באתר עתיקות שנתגלה תוך כדי עבודת פיתוח בשטח, כגון בעת סלילת כביש, בנייה, חציבה וכדומה. על פי החוק אם קורה אירוע של פגיעה באתר עתיקות יש להפסיק מיידית את עבודת הפיתוח בשטח ולקרוא לארכאולוג [[רשות העתיקות]] כדי שייבחן את המקום. היזם נדרש לבצע חפירת הצלה באמצעות מכון ארכאולוגי מדעי מוכר ועליו לממן את החפירה. מטרת החפירה היא לתעד את הנתונים בשטח ולאסוף את הממצאים.
 
על פי רשות העתיקות גם חפירה מתוכננת שנולדה בעקבות תכניתתוכנית פיתוח המיועדת להתבצע בשטח מסוים נקראת חפירת הצלה. בפרויקטים גדולים כמו [[כביש 6]] נעשה [[סקר ארכאולוגי]] מוקדם לפני התחלת סלילת הכביש ונעשו חפירות הצלה בנתיב המיועד. <ref>[http://www.antiquities.org.il/article_Item_ido.asp?sec_id=54&subj_id=235 סקר ארכאולוגי כביש 6]</ref>‏‏<ref>‏[http://www.antiquities.org.il/article_Item_ido.asp?module_id=&sec_id=25&subj_id=240&id=948#as דוח רשות העתיקות על ממצאי חפירת הצלה בכביש 6]</ref>
==סוגי חפירות אחרות==
הארכאולוגיה כוללת גם תחומי התמחות של [[ארכאולוגיה ימית]] וחפירות באתרים [[פרהיסטוריה|פרהיסטוריים]]. חפירות באתרים אלה דורשת שיטות חפירה אחרות וידע בתחומים נוספים שאינה נדרשת בחפירה ארכאולוגית "רגילה".
 
חפירה [[תת ימי]]ת דורשת ידע ב[[ימאות]], הבנת אופיו של הים, ידע ב[[צלילה]]. ארכאולוג תת -ימי חייב להיות [[צולל]] משום שעבודת החפירה נעשית מתחת לפני המים. הארכאולוג נדרש לידע של תהליך טביעת כלי שיט והתכסותו על ידי חול הים.
 
חפירה פרהיסטורית דורשת ידע ב[[גאולוגיה]] בהיווצרות [[מערה|מערות]] ועוד. האדם הקדמון הושפע מאד מהסביבה הטבעית בו הוא חי והיא היתההייתה חלק מהתפתחותו. הארכאולוג הפרה היסטורי נדרש לידע של החי והצומח שיצרו את הנוף בהם הוא חי. הממצאים באתרים פרהיסטוריים מורכבים בעיקר מכלי צור ועצמות בעלי חיים. הממצאים הם עדינים לכן ריבועי החפירה הינם קטנים ושיטות העבודה הרבה יותר מדוייקותמדויקות מאשר בחפירה רגילה. כל העפר נאסף ועובר תהליך של סינון.
==לקריאה נוספת==
*[[רוני רייך]], '''[[הזמנה לארכיאולוגיהלארכאולוגיה]]''', [[דביר (הוצאת ספרים)|דביר הוצאה לאור]], 1995
*[[אמנון בן-תור]], [[מבוא לארכיאולוגיהלארכאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת המקרא]], יחידה 1, [[האוניברסיטה הפתוחה]], 1989
*[[יוחנן אהרוני]], '''דברים לשיטת החפירה הישראלית''', ארץ ישראל י"א, עמודים 53-48
*[[ויליאם דיור]], '''שיטות העבודה בארכיאולוגיהבארכאולוגיה של ארץ ישראל - מהפכה מתמדת''', [[קדמוניות]] יד', 1981, עמודים 21-15.
*[[בריאן מ' פאגן]], '''[[ארכיאולוגיהארכאולוגיה כהרפתקה]]''', [[ספרית מעריב]], 1990
==ראו גם==
*[[חתך ארכאולוגי]]
271,876

עריכות