סתי הראשון – הבדלי גרסאות

מסע המלחמה הראשון של סתי היה ל[[נוביה]]. אבל את עיקר שלטונו הקדיש למסעות לכוון צפון-מזרח. תקופה זו נקראת בהיסטוריה של ה[[לבנט]] [[תקופת הברונזה המאוחרת ג]]. הוא חידש את מדיניות הכיבושים שהיתהשהייתה נהוגה בתחילת השושלת ה-18 בימיהם של [[תחותמס השלישי]] ו[[אמנחותפ השני]]. סתי הראשון ערך 3 מסעות ב[[כנען]] וסוריה וזאת כדי לחזק את השלטון של מצרים שהתרופף שם לאחר תקופת שלטונו של [[אחנתון]]. מסעו הראשון היה כדי לדכא מרד שפרץ ב[[בית שאן]]. לזכר נצחונוניצחונו הציב 2 מצבות בבית שאן. במסעו השלישי שב סתי הראשון להתמודד עם ממלכת ה[[חתים]], הוא הצליח להכותם ב[[קדש (ארנת)|קדש]] שם הציב מצבת נצחוןניצחון שנמצאה במקום ב[[חפירה ארכאולוגית|חפירות ארכאולוגיות]]. אך לא כבש מחדש את סוריה.

בחפירות בבית שאן נתגלו שתי [[מצבה|מצבות]] נצחוןניצחון מימיו של סתי הראשון. מצבות אלה מעידות שכבר במסעו הראשון עבר דרך בית שאן והשליט בהן סדר.

הכתובת על המצבה כוללת את הטקסט הבא: {{ציטוטון|שנת מלכות ראשונה, חודש שלישי לעונה ה"ג. היום העשירי}}. לאחר מכן מופיע טקסט המפרט את שבחי פרעה ולאחריו הקטע הבא: {{ציטוטון|ביום זה באו להגיד להוד מלכותו לאמור: האויב העלוב אשר בעיר [[חמת]] אוסף לו עם רב, כדי להתקיף את העיר בית-שאן והוא עומד להתחבר אל אנשי [[פחל]]. הוא איננו נותן לשליט [[רחוב (יישוב קדום)|רחוב]] לצאת החוצה. אז שלח הוד מלכותו את הגדוד הראשון של [[אמון (אל)|אמון]] 'אמיצי הקשתות' לעיר חמת, את הגדוד הראשון של [[רע (אל)|רע]] 'רב האומץ' לעיר בית-שאן ואת הגדוד הראשון של [[סת]] 'חזק הקשתות' לעיר ינועם. כעבור יום אחד נפלו מפני הדרו של הוד מלכותו, מלך [[מצרים העליונה]] ו[[מצרים התחתונה|התחתונה]]}} {{הערה|יוחנן אהרוני, תולדות ארץ ישראל, הוצאת משרד הבטחוןהביטחון, תל אביב 1986, עמוד 112}}

מצבה זו שימשה כאבן סף ב{{ה|תקופה הביזנטית בארץ ישראל}} האותיות נשחקו עם הזמן וופיענוח הכתובת התעכב זמן רב. התאריך המדויק של הכתובת נמחק. במצבה מופיעה הפתיחה המפארת את מלך ולאחריה הטקסט הבא:{{ציטוטון| ביום זה באו להגיד להוד מלכותו - החבירו מהר יַ‏רְמְתוּ עם התירו התוקפים את העאמו מרהמה. ויאמר הוד מלכותו: מה חושבים העאמו העלובים, כי תפסו שוב קשתותיהם לפרוע פרעות. הם אינם מכירים את השליט החזק כמו בז ופר אביר, רחב צעד, חד קרניים, פרוש כנפיים, מוצקים כל אבריו כנחושת, כדי להרוס את הארץ של דאהי(כנען) כולה. ויצווה הוד מלכותו על אחדים מאנשי צבאו וממרכבותיו הרבות לפנות אל ההר של דאה. לאחר יומיים הם שבו בשלום מהר ירמת עם מנחות, שבויים ושלל...}}. "הר יַ‏רְמְתוּ‏" המוזכרת במצבה היא רֶ‏מֶ‏ת שמופיעה בנחלת [[שבט יששכר]]. {{הערה|יוחנן אהרוני, תולדות ארץ ישראל, הוצאת משרד הבטחוןהביטחון, תל אביב 1986, עמוד 113}}