המראה ונחיתה אנכית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yoavd (שיחה | תרומות)
מ ←‏מאפיינים: תקלדה
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: זווית;
שורה 9:
*'''הטיית הרוטור''' - שיטה שהומצאה לראשונה ב-1928 על ידי [[ניקולא טסלה]]. בשיטה זאת המטוס יכול להמריא ולנחות אנכית ולעבור לטיסה אופקית בעזרת רוטור מוטה אשר נוטה 90° מעלות כלפי מעלה בנחיתה או המראה ומשמש כמקור ה[[עילוי (כוח)|עילוי]] היעקרי, ובטיסה אופקית הרוטור נוטה מקביל לכיוון הטיסה כאשר ה[[כנף (תעופה)|כנף]] היא מקור העילוי והרוטור מספק את הדחף. השיטה הזאת הוכחה כמסובכת מאוד בשל המורכבות בהטיית הכנפיים והרוטורים המורכבים על מנועים בקצוות הכנפיים. המטוס המבצעי היחיד אשר משתמש בשיטה זאת הינו ה-[[V-22 אוספריי]].
*'''מנועים המורכבים בצורה אנכית''' - שיטה פשוטה אשר משתמשת במספר מנועים המורכבים בצורה אנכית כדי לתת דחף כלפי מטה ולהרים את המטוס, ועוד מספר מנועים כדי לתת למטוס דחף קדימה. מטוסים כאלו נטו להיות כבדים, מסורבלים וחסרי כוח מספק לשימוש מעשי שכן המנועים אשר נותנים דחף אנכי הופכים למשקל מת (כלומר חסר שימוש) בטיסה אופקית.
*'''דחף וקטורי''' - מטוסים אשר נבנו עם מנועים אשר יכלו לכוון את הדחף של המנוע כלפי מטה כדי ליצור דחף אנכי ולהרים את המטוס מהקרקע ולעבור לטיסה אופקית בשינוי זויתזווית הנחירים למצב אופקי. השיטה הזאת הולידה את מטוס הקרב בעל יכולת VTOL המבצעי היחיד נכון להיום ה[[הרייר]] (ברוסיה יצרו גם מטוס קרב מבצעי בעל יכולת VTOL ה[[יאק-38]], אך הוא יצא במהרה מהשירות עקב בעיות בתפעולו). דגם B של ה-[[F-35]] אשר נמצא בתהליכי פיתוח גם בעל יכולת VTOL אבל בנוסף להטיית הדחף מטה המטוס בעל רוטורים אשר נותנים דחף אנכי נוסף.
 
{{תבנית: תעופה צבאית}}