ועדת עציוני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yoavd (שיחה | תרומות)
עריכה
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: הייתה ; וועד;
שורה 2:
'''ועדת עציוני''' או בשמה המלא "'''ועדת החקירה בעניין השמועות בדבר מתן תשלומי כסף כדי להטות משחקים בליגה הלאומית בכדורגל'''", הייתה [[ועדת חקירה ממלכתית]] בראשות השופט העליון ד"ר [[משה עציוני]]. תפקיד הוודעה היה חקירת [[שחיתות|שחיתויות]] והטיות תוצאות משחקים בכדורגל.
 
ברקע להקמת הוועדה היתההייתה חשיפה של סדרת הטיות תוצאות של משחקים ב[[הליגה הלאומית בכדורגל|ליגה הלאומית בכדורגל]] (שהייתה אז הליגה הבכירה ביותר) ובליגות נמוכות יותר. בין היתר התגלה כי:
* אנשי [[הפועל חדרה]] העבירו הצעות (מגובות ב[[המחאה|המחאות]] שחתמו עליהן ראשי הקבוצה) ל"מכירת משחק" (הפסד מכוון של הקבוצה נגד הפועל חדרה) תמורת כסף. הקבוצה הורדה ליגה בעקבות הגילויים
* [[הפועל חולון (כדורגל)|הפועל חולון]] לא הופיעה במכוון למשחק, ספגה "הפסד טכני" וקבעה בכך, לטובת המהמרים, מי תרד ליגה.
שורה 9:
בעקבות חשיפה זו ואירועים שונים אחרים הועלו מספר שאילתות בכנסת בנושא ומספר פעילים - בהם הפוליטיקאי [[יוסי שריד]] והכדורגלן [[יוחנן וולך]] דחפו לבירור ציבורי וממשלתי של הנושא. ביוני 1971 החליט שר החינוך [[אשר ידלין]] להעלות הצעה לממשלה להקמת ועדת חקירה.
 
פרסום תוצאות הוועדה ב-[[21 בספטמבר]] [[1971 בישראל|1971]] זעזע את ענף ה[[ספורט בישראל]], וכתוצאה מכך שונה עד היסוד ענף הכדורגל והגרלות ה[[טוטו]]. לדעת הוועדה, "השחיתות על תופעותיה השונות הוכחה הרבה מעבר למשחקי הליגה הלאומית בעונת המשחקים 1970/71". הועדההוועדה המליצה לאסור על גורמים מסוימים כמו מאמנים, שופטי כדורגל ושחקני כדורגל להמר, או להפעיל, או להיות שותפים, במישרין או בעקיפין, בכל הליך של הפעלת הימורים. הוועדה גם קראה ליתר [[שקיפות (מנהל)|שקיפות]] ופיקוח על ניהול הכספים בקבוצות הכדורגל השונות.
 
מספר אישים שהיו מעורבים בשחיתויות הועמדו לדין, בהם יעקב מליחי, שחקן קבוצת [[בית"ר רחובות-עקרון]] (שנידון לארבעה חודשי מאסר וקנס כספי על מעורבותו במכירת משחק למהמר). הכנסת אף אישרה תיקון ל[[דיני העונשין]] הקובע עונש של שלוש שנות מאסר במקרה של הטיית משחק הקשורה למתן או קבלת [[שוחד]].