משטר צ'יף – הבדלי גרסאות

'''משטר צ'יף''' או '''צ'יפדום''', [[משטר]] אזורי ובו שתי קבוצות מקומיות או יותר, הנתונות לשלטון הצ'יף העומד בראש היררכיה מדורגת של אנשים. לרשותו של הצ'יף העליון, הנחשב לאיש רם מעלה, נמצאים, בדרך כלל, שליחים לובשי מדים, פקיד היודע קרוא וכתוב, נשים רבות וחפצי נוי. משרתו של הצ'יף עוברת בירושה, כאשר המכהן בה מוריש את המשרה לבנו (בקבוצת [[שארות]] פטרילינילית) או לבן אחותו (בקבוצה מטריליניאלית).

 

 

הצ'יף מרכז בידיו סמכויות המאפשרות לו לאחד את כל נתיניו בכל נושא ובכל עת. הצ'יף חולש גם על פעילותם הכלכלית של נתיניו, כך שמשטרי הצ'יף משמשים לרוב כמכשיר הקצאה מחדש של משאבים בחברה. משטר כלכלי זה נקרא '''חלוקה מחדש''', במסגרתו הצ'יפים נהנים משליטה על עודפי סחורות ולעתים אפילו שליטה בכוח העבודה של קהילותיהם. כך לדוגמה, הם יכולים לדרוש מ[[חקלאות|חקלאים]] מכסות אורז ולחלקן לקהילה כולה. באורח דומה הם עשויים גם לגייס עובדים להקמת [[ארמון|ארמונות]] ו[[מקדש|מקדשים]]. עודפי יצור אלה, שנצברו במהלך הזמן, משמשים כקופות של משאבים, ומתורגמים לעוצמה פוליטית המאפשרת גיוס של תומכים רבים לצ'יף העליון. במידה וכמות המשאבים הנצברים הייתה גדולה מספיק, יכול הצ'יף העליון לספק את צורכיהם של כל תומכיו דרך קבע, ולשמור כי יפעלו למענו וידכאו את כל ההתנגדות לו. הצ'יף עשוי לצבור נכסים אישיים רבים - שטחי קרקע, עדרי בקר ואוצרות של חפצי מותרות - כאמצעי לביסוס שלטונו, ובמותו להעבירם ליורשיו. המשפחות המדורגות בראש הסולם החברתי עשויות גם הן לנהוג כמו הצ'יף ולהשתמש בנכסיהן כראיה לעמדתם הבכירה.