שיטת ברינל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Luckas-bot (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף: af:Brinell-skaal
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{כ}};
שורה 3:
 
שיטת ברינל קרויה על שם ממציאה, ה[[מהנדס]] ה[[שבדיה|שבדי]] יוהאן אוגוסט ברינל (Johan August Brinell). היא הומצאה בשנת [[1900]] והייתה השיטה הראשונה לבדיקת קשיות החומר.<br />
בשיטת ברינל, בדומה ל[[שיטת ויקרס]], המדידה מתבצעת עבור העקבה שמשאיר החודרן במשטח הנבדק, ועל פי קוטרה ניתן לקבוע את קשיות החומר ביחידות BHN &rlm;{{כ}}(Brinell Hardness Number, מסומן גם כ-HB).
 
החודרן הסטנדרטי בשיטה זו הוא [[כדור (גאומטריה)|כדור]] [[פלדה]] ב[[קוטר]] של 10 מ"מ הפועל בכח של 3000 [[קילוגרם|קג"כ]] למשך 30 שניות. עומס הפעולה של החודרן משתנה לפי קשיות החומר; עבור חומרים רכים העומס המופעל נמוך, ועבור חומרים קשים משתמשים בחודרן העשוי מ[[קרביד]] ה[[טונגסטן]] במקום חודרן הפלדה.